|
הבבא יורם משתפר והולך. הפעם קיבלתי את הברכות הבאות: ''קוזק נגזל, צבוע (פעמיים), משמיצן, מוג לב, משתולל, מפיץ רעל ארס ושקר''. זו ירידה דרסטית לעומת הפעם הקודמת שהיתה הרבה יותר עסיסית. עינינו רואות בהפחתה משמעותית בכמות הברכות, וכל זה בהפרש של יום אחד. אם הדבר ימשך בקצב כזה, הרי בעוד יום יומיים יורם הולך לשיר לי סרנדות אהבה. אסור להתייאש.
כמו כן יכול יורם לשאוב עידוד מתמיכה ארטילרית כבדה בדמותם של שכני האוסטרי גרפיט, ענק אינטלקטואלי שהציע לי להתאסלם. וסוריא, שמזכירה שוב ושוב שהיא ילידת הארץ, (כישור שכמעט בלתי אפשרי להתמודד איתו), שבשעתו גילתה רגישות שקשה למצוא כמותה בישראל, כאשר הביעה דאגה מתשלום קצבאות הביטוח הלאומי לילדים ערבים.
מאד נהניתי מקביעתו של גרפיט, איש אשכולות, שאני יותר קיצוני מערפאת. וזה באמת לא קשה, כי ערפאת ממוקם במרחב הפוליטי הימני (כמו המזרחי), תומך במשטר קפיטליסטי כמו לימור ליבנת, מקים משטר מושחת כמו בן אליעזר, מרכז סביבו בני משפחה ומקורבים כמו שרון, תומך בעונש מוות כמו בוש (והמזרחי), בקיצור: מדובר באיש ימין, שאני, כסוציאל דמוקרט שמאלי, חבר אמנסטי אינטרנשיונל והאגודה לזכויות האזרח, לא מתקשה להיות יותר קיצוני ממנו. כמו כן אהבתי את דברי גרפיט שאני חי ''על חשבונו'', וזה באמת מצב בלתי נסבל, ואם הוא ישלח לי חשבון מה היו הוצאותיו בגיני, אחזיר לו, או לממשלת אוסטריה, מיד את החוב. ושוב חן חן לשכני האוסטרי גרפיט על אבחנותיו הדקות והמדוייקת.
אני נפרד בברכת חוג התרבות הגרמנית הדמוקרטית. |
מעתה ועד עולם צבוע לא יחליף יללותיו
