| ב-17 אוקטובר 1973 כלפי מדינות המערב, מופעלים לחצים על ישראל לוותר על שטחים היסטוריים ונכסים אסטרטגיים הדרושים להגנתה. לחצים אלה גברו גם לאחר מלחמת המפרץ הראשונה כ''תגמול'' להשתתפות סוריה, מצרים ומדינות ערביות אחרות בברית נגד עירק. שיחוד של אנשי רוח ישראליים (לפי עדות בה''ארץ'' רק בביקור יחיד אחד בטוניס ב-1991 ניתנה לכל ''אינטלקטואל'' יהודי מעטפה עם 5000$ ) ולכאורה שיחוד כמה מאלו שהתקראו ''אדריכלי אוסלו'' מצד גורמים אירופאיים במאות אלפי דולרים כל אחד (יתכן שמדובר בכספים ערבים, סעודיים ואחרים שהיגיעו לקרנות אלה בעסקה סיבובית) היביאו להסכמי אוסלו.
גם התדרדרות התרבות בישראל כפי שהיא מתבטאת בדומיננטיות של חומר שינקינאי טפל, רעשני ורדוד בכלי התקשורת, עליית האלימות בבתי ספר לרמה הגבוהה ביותר בעולם ותופעות התפוררות והרס תרבות נוספות, כל אלה עשויים להצביע גם על השפעת הון הסמים המזרח תיכוני ואולי הון ערבי אחר על חתירה מתחת לאושיות החברה הישראלית.
קישור: סחר סמים כגורם המימון העיקרי של הטרור האיזוריhttp://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
דומה שמעשי הבגידה לכאורה מצד ביילין ו''אינטלקטואלים'' נוספים, שהינם עקביים ונמשכים תקופה ארוכה, אינם מאפשרים להם לטעון לאי שפיות, ויש כאן כוונה פלילית מלאה.
גישתי היא שיש לפתוח בחקירה משטרתית מקפת בקנה מידה שלא היה כמותו עד כה ,כלפי גורמי התשתית של החתרנות והון הסמים בישראל. שדומה שמעורבותו לכאורא בנושא זה של אלחנן טננבוים - איש אליטות ישראלי ואל''מ בצה''ל - הינו רק קצה הקרחון מאחורי מערך חתרני רחב היקף שחברים בו אנשי אקדמייה רבים וחוגי אליטות וידוענים רבים, ככל שניתן להסיק.
היועץ המשפטי אלייקים רובינשטיין ביטל את הפעלת סעיף הבגידה בחוק העונשין כלפי יוזמי ''הבנות ז'נבה'' בטענה של כפיפות לשיקול דעת של תועלת והפסד. להערכתי זה משגה קשה, שכן יש כאן ראיות לכאורא למעשי בגידה רחבי היקף מצד גורמים נרחבים, ודווקא טובת המדינה מחייבת בעוד מועד איתור והענשה (בין היתר למען ההרתעה) של ראשי החותרים מתחת לאושיות המפעל המדיני היהודי. |