|
אני לא שמאל, ולמדתי לא להתערב הרבה מדי בטפיחות השכם ההדיות שיש בקרב קליקה מסויימת כאן, אבל בכל זאת הפעם קצת מפריעה לי הגישה המתבטאת בדבריך.
אני מזהה בעיית קיטוב אמיתית פה, אולי בגלל המדיום, אבל חוסר כבוד כזה לעמדות הצד הנגדי הן בעיה בפני עצמה. איך ניתן להגיע לאחדות בינינו, אם ישנה כזו אי הבנה ותהעלמות בין הצדדים?
אתה נתפש לתעלולו הנבזי של יוסי ביילין, ומדביק אותו לכל השמאל. אבל השמאל אינו יוסי ביילין, כמו שהימין אינו כהנא. יש הרבה גוונים.
למשל, לגבי קביעתך שהשמאל ''אינו מבין סיבה ותוצאה''. הרי ברור שזה מופרך. גם אנשים בשמאל מבינים זאת (וקח לדוגמה רק את הביקורת הקשה של ברק ולפיד על המהלך). חוץ מזה, גם אנשים בימין, ביניהם אריק שרון, שאינו רוצה לחזור ל 67, מבינים שהכיבוש אמנם פתר בעיה אחת, אבל יצר אחרת שיש לטפל בה. כלומר, הכיבוש הוא גם תוצאה, אבל הוא בהחלט גם הסיבה. הויכוח בין ימין ושמאל הוא לא על כללי הגיון בסיסיים, אלא על אופי הפיתרון (וגם זה לפעמים חוצה קווים).
לא נמאס להשמיץ סתם כל הזמן? זו לא דרך לשחרר אגרסיות. זו הדרך להנציח אותן בחברה הישראלית. |
אהם
