  
  
  
|
 |
|
||
  צליחת התעלה |
|||
|
|||
אתייחס רק לסייפא ''אין כמעט כל אפשרות להכניע אי''. אם אתה מסתמך על בריטניה ב- 1940, קובה ב- 1963 וטיוואן כיום, הבעיה שהפער בין האי לחוף גדול בהרבה מכל תעלה שאנו יכולים לחפור - מ- 20 ומשהו ק''מ (אולי 40?) בתעלת למנש ליותר מ- 100 בקובה ובטיוואן. הצליחות הישראלית והמצרית ב- 1973 של תעלת סואץ מעידות על הבעייתיות בהתייחסות לתעלה מלאכותית כמכשול. תיאלץ להקים תעלה ברוחב מינימלי של מאות מטרים, והדבר יעלה הון עתק, כאשר השקעות האוייב בקעקוע התעלות תהיינה זניחות לעומת ההשקעה בבנייה. העיר צור היתה פעם אי בים, כמה מאות מטרים מהחוף. כאשר בא אלכסנדר מוקדון לכבוש אותה, לפי האגדה, הוא הורה לייבש את הים וכך הפכה צור לחצי-אי ונכבשה. איך בדיוק תמנע ישראל ניסיון דומה של האוייב לייבש את התעלה, נניח ע''י חבלה במערכת הסכרים ההידרואליים כך שכל המים מהר הנגב יגלשו לים התיכון ולים סוף - ויתחדש המעבר היבשתי לסיני? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לא הצעתי לוותר על כוח אוירי ועל יכולת יבשתית לרכז |
|||
|
|||
כוחות ולמקד ארטילריה ניידת ושריון בנקודות סיכון. אגב, סכנת הצפה כזאת ניתן למנוע באמצעות חישוב לחצי מים תוך ישום חוק הכלים השלובים - ראה גישת הצבת המפלסים (תלוליות או אף מפלסים ''נמוכים'' - ביחס לפני הים או הסביבה הנקודתית/לוקלית). וכן בעזרת תעול המתחשב בטופוגרפיה הלוקלית. קל יותר לפעול ביעילות להדיפת פלישה נוכח תעלות רחבות, במרחק לא רב מהמרחב הפנימי של ישראל, לא כן? חציית התעלה ופריצת קו בר לב במלחמת יום כיפור, 73 , היתה בנסיבות שונות, מאות קילומטרים מאדמת הבית, ובנסיבות של אי גיוס הכוח. כמו כן פעלה כאן הפתעה, וריכוז טילי נ''מ שהפתיע אף הוא את חיל האוויר, נסיבות שסבירותן כיום קטנה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי