![]()
|
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
טוב, זו היתה רק דוגמה, יש גם לא מעט ביטויים אחרים שיפוטיים למדי, שמאפיינים נער בתיכון ולא חוקר באקדמיה (כמו ''איוולת'', ''מנותק ממציאות'', ''שקרנים'', ''אלופים מיליציוניים מוכי הלם''). נוצר הרושם, כי אפילו אם כל הסיפור מובא בצורה מדוייקת, הרי הציטוטים הם מגמתיים בשל רצון גלוי של החוקר לייצר מסקנה חד משמעית ומוטה, בשל דיעותיו לפני המחקר. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
השאלה היא אם המחקר מבוסס והמסקנות נגזרות מהחומר, ולא אם ביטוי זה או אחר אינו לטעמו של קורא זה או אחר. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אם אכן הציטוטים הם מגמתיים אז המחקר והמסקנות ממנו אינם מבוססים כלל. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
לא די לטעון שהציטוטים מגמתיים, צריך לבסס טענה זאת. והביסוס אינו יכול להיות שיש מקורות שלא צוטטו שהרי לא ניתן לצטט את כל המקורות. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
חובת ההוכחה אם יש דבר כזה מוטלת על שני הצדדים - החוקר והמבקר. חוקר שמבקר כנה טוען שציטוטיו הם מגמתיים - יש לו בעיה וגם ''אחריות'' לבדוק ולהפריך טענה זאת או לתקן את המחקר. לא מספיק שיטען שהביסוס ''אינו יכול להיות שיש מקורות שלא צוטטו.....'' מצד שני מבקר או קורא שטוען שהציטוטים מגמתיים, אם הוא רציני, צריך ורצוי שיבסס את טענתו על ידי הבאת/הצגת מקורות רלוונטיים. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
שאלה טובה. חלק מהציטוטים כנראה ישירים, אבל כמות ההכללות והלשון המוטה גורמות למאמר זה להישען על הערכות ללא ביסוס רבות מדי, ולכן אין הוא ראוי להיקרא ''מחקר'' (נו, טוב, בפקולטות מסויימות במכללות מסויימות אני מניח שיש כאלה שהיו קוראים לו מחקר, אבל זה בעיה שלהן). | |||
![]() |
![]() |
![]() | ![]() |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |