|
עיקר ההתקפה שלי על זך הייתה נגד התיימרותו להחליט שה''אני'' הוא הנושא החשוב ביותר לשירה וכנגד הרעיון המשתמע מתפיסותיו שאין מקום לדבר על נושאים אחרים ובהם רעיונות ותפיסות שונות ותיאור של המציאות שמסביב. שבזמן ש''הכל כעת מותר'' ,הרי שעדיף לדבר על ה''אני,אני ,אני '' בהקשר לכל דבר אחר. ( ואגב זה לא מופיע כל כך בשירתו של זך עצמו כמו אצל חקייניו וממשיכיו שהקצינו את טענותיו ולקחו אותן כמובנות מאליהן ).
ובכן הוא משתמש בדיעות של פילוסוף ,ברגסון , כדי לתקוף את השימוש שאחרים ובהם אלתרמן עשו ברעיונות פילוסופיים בשירתם ,על מנת להפוך שימוש זה לא לגיטימי .בבחינת ''הילחם באש עם אש''.
התוצאה יש מאז מעט מאוד משוררים שמשתמשים ברעיונות פילוסופיים בשירתם בשירה העברית . |
פולמוס זך אשד
