  
  
  
|
 |
|
||
  תשובה לדוד סיון |
|||
|
|||
מאמינים בבורא עולם או בכת דתית - אינם מתביישים ואינם מכחישים שהם מאמינים בדבר-מה מוחלט, במשהו שהוא הכוח והמוצא והטוב האינסופי, ושהם כפופים - לפחות במידה מסויימת - לאמות מידה מוחלטות. לא כך השמאלן המצוי המצויץ. זה טוען שהוא רציונליסט, פרגמטיסט, הגיוני ושקול, הנקי ומטוהר מכל מיני ''משיחיות'' או ''דוגמטיות'' - שאותם הוא מייחס בלעדית ללאומנים ולדתיים למיניהם. לכן - בין דוגמטיקן גלוי לבין דוגמטיקן צבוע - אני מעדיף את הגלוי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תשובה לדוד סיון ? |
|||
|
|||
כלומר אתה טוען שהימני הוא דוגמטיקן גלוי, ולכן אין לך בעיה עם זה (בתשובתך לדוד התייחסת רק לשמאל, ומכאן היסקתי זאת). לי יש בעיה עם זה, כי אני סבור שהדוגמטיות היא נחלת הדוגמטיים, בין בימין ובין בשמאל, כשם שההיפך ממנה נכון גם לשני המחנות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה לאלעד |
|||
|
|||
דיברתי על שלושה סוגי דוגמטיות: אמונה קנאית בבורא עולם; אמונה במנהיג כת; אמונה בתבונתם של ''אלה שלמעלה''. בוודאי שיש דוגמטיות בימין, אבל שוב: גם אנשי הימין, כמו אנשי הדת - מודים שהם כפופים לעקרונות מוחלטים, או לפחות כאלה שגמישותם מוגבלת, ואין נפקא מינה אם מדובר בקנאות דתית, בשמרנות ערכית, באידיאולוגיה ימנית וכן הלאה והלאה. באופן בסיסי זה טוב - כי ללא גרעין כלשהו, איזשהו, של עקרונות מוחלטים או לפחות עליונים - הולך לאיבוד המצפן והעוגן אצל האדם. מצד שני - זה יכול להיות רע - כיוון שקנאות מופרזת עלולה להוביל לצרות-מוחין, לשנאה ואלימות ושאר מריעין בישין. בוודאי שיש לי בעיה עם קנאות עיוורת מכל כיוון ומכל סוג, אבל הרי על מי ומה אנחנו מדברים? הרי כבר שנים מטיף לנו השמאל, שכל מי שנמצא ימינה משולמית אלוני, לא כל שכן ממתן וילנאי, הוא או לאומן קנאי וחשוך; או פאשיסט וגזען; או דוס שחור ופרימיטיבי; או משיחיסט מטורף עם זיק מפחיד בעיניים - או הכל ביחד. ואילו השמאלנים הם נאורים, ליברליים, פתוחים, דמוקרטיים, רציונליים ומחוברים לקרקע. נכון או לא נכון - ככה מנסים ללמד אותנו. לפיכך - הסתירה בין התדמית העצמית הפתוחה והליברלית של חלק מהשמאלנים לבין הדוגמטיות, המשיחיות או המיסטיקה שהם לוקים בה - היא בולטת וצורמת במיוחד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חלקים מהשמאל אוכפים מערכות |
|||
|
|||
אוטופיסטיות (בשום מקום) המנוגדים הן למציאות והן לתפיסתה על ידי כלי המחשבה והתפיסה של האדם הסביר, כפי שהתפתחו בעשרות מיליוני שנה, לתפיסת מציאות באופן אדפטיבי (כולל ובפרט רגשות צדק טיבעי וצדק חלוקתי - לכל אדם כפי מאמציו ותרומתו ולא כפי שמחליטה העריצות הקולקטיבית). לכן הם טורחים להדגיש את מה שמנוגד לתפיסתנו היום יומית אודות המציאות - הרציונליות והפרגמטיות לכאורה של גישתם. זאת כשם שמשטרים טוטליטריים כינו עצמם ''דמוקרטיות עממיות'' - כשהעם שבשמו דיברו דווקא שנא ותאב אותם ואת הפרובוקציות שלהם כנגד כל אמת מידה סבירה. יש להבין שהכסות של יחוס עצמי של רציונליות היא שמאפשרת את תפעול הדוגמטיות יותר מכל דבר אחר, תוך ניסיון לבלבל ולהטעות את תפיסותינו הבסיסיות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי