  
  
  
|
 |
|
||
  הבנתי קצת |
|||
|
|||
ההסבר שלך הוא פשוט - אילו רק היה נכון. הסיבה שלא ראינו הרבה חינוך ושגשוג עד 1967 (וגם על כך ניתן לערער) - איננה קשורה - ודאי לא בלעדית - למצב הביטחוני. המשק הישראלי היה נתון רובו ככולו לשליטת הממשלה, או מונופולים בתמיכה ובחסות ממשלתית (ר' ספרו של יצחק טישלר, ''הפיל הלבן''). משאבים עצומים בוזבזו (ומבוזבזים עד היום) עקב חוסר יעילות משווע - שנובע מניהול ממשלתי ומונופוליסטי של תחומים רבים בחיינו, וריכוזיות מזיקה. כמו כן, רבים וטובים מאבירי השמאל וחסידי ה''שלום'' - עומדים על כך שגם לאחר ה''שלום'' - יהיה צורך ב''צבא חזק שישמור על השלום''. האיומים לא יוסרו, ועידין גן עדן לא יגיע, גם אם ייחתמו הסכמי שלום עם כל סביבותינו. אכן, ככל שנתמיד במדיניות נסגנית, מתרפסת ומופקרת מבחינה מדינית, ביטחונית ואסטרטגית - ניאלץ לשלם שבעתיים על מחדלינו אלה. רק בשביל לסבר את האוזן: האם לדעתך היו יכולים ערביי יש''ע לגרום לנו נזק כלכלי כל כך חמור כפי שעשו מאז פרוץ מלחמת אוסלו - אילו היו בידיהם אבנים, בקבוקים וסכינים כמו לפני הסכם אוסלו? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הבנתי קצת |
|||
|
|||
לסיפא: וכי לא גרמו לנו נזק כלכלי דומה בשנים 88 (טוף, נו, סוף 87) - 91? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי קצת |
|||
|
|||
ללא ספק גרמו נזק. אבל הרבה פחות מאשר היום. במיוחד אין להשוות את הנזק בתחום יחסינו הבינלאומיים ובענף התיירות - בין אז להיום. וגם זאת רק בגלל שלא השכלנו לדכא את האינתיפאדה הזאת בעודה באיבה. כזכור, שר הביטחון דאז יצחק רבין לא טרח בכלל לקצר את ביקורו בחוץ לארץ על-מנת לטפל במהומות, וההוראה שנתן ''לשבור להם ידיים ורגליים'' - איננה מדיניות, כי אם עוד גחמה של ה''אופי הג'ינג'י'' המפורסם. נכון - גם לשמיר יש אחריות על המחדל, ומכיוון שעמד בראשות הממשלה - אחריותו גדולה עוד יותר. ובכל זאת - אין מה להשוות את מצבה של ישראל בשנת 1988 לעומת מצבה ב-2001. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי קצת |
|||
|
|||
לא ברור לי מדוע אין להשוות. למיטב זכרוני התיירות לישראל נפגעה באופן דומה למדי, כמו גם יחסינו הבינלאמיים. תצטרך לפרט הרבה יותר כדי לשכנע אותי. אשר למדיניותם של רבין ושמיר - לדעתי יש בה הרבה מדיניות, ראה תגובה ארוכה מאד שלי באייל הקורא: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=6724 , אבל אני מניח שלא תסכים איתי כמעט על כל הדברים הכתובים שם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הבנתי קצת |
|||
|
|||
לגבי יחסינו הבינלאומיים: דרג היחסים עם הודו הועלה בעיצומו של השלב הלוהט של האינתיפאדה, שנת 1988; באותם הימים ממש פנתה אלינו ספרד בשביל לפתוח איתנו בסחר על-פי התנאים המשופרים של האיחוד האירופי - עוד בטרם אושרו רשמית; האיחוד האירופי חתם עם ישראל על חוזה שיתוף פעולה במחקר אנרגיה גרעינית (שנת 1990 כמדומני;) הוותיקן הודיע לראשונה שהוא מכיר בישראל בינואר 1991, ובאוקטובר אותה שנה כבר התקיימו פגישות בדרגי-ביניים דיפלומטיים; ארצות-הברית העלתה את ישראל למעמד של ''בעלת ברית ראשית מחוץ לנאט''ו''(1987) על פי חוק של הקונגרס (ולא גחמה של הנשיא שניתן לבטלה במחי-יד); בפברואר 1988 נחתם הסכם להפעלת ''קול אמריקה'' בערבה, הסכם שלא יצא אל הפועל אמנם עקב התנגדות בישראל ונפילת הגוש הסובייטי; בשנת 1991 ובמחצית הראשונה של 1992 - זרמו לישראל מאות דיפלומטים בכירים מעשרות מדינות, ויחסים דיפלומטיים כוננו לעשרות, ובעיקר יש לציין את כינון היחסים הדיפלומטיים עם רוסיה; סין; הודו, וכן לראשונה הכרה רשמית של יוון במדינת ישראל... (מאי 1990). כמובן יש להזכיר את ביטול ההחלטה המשוה בין ציונות לגזענות בדצמבר 1991 - הצלחה נדירה ביותר לישראל בעצרת האו''ם; שנת 1991: גידול ניכר בייצוא הפרחים והעגבניות מישראל; תיירות: נתון חלקי אמנם - אבל די בו בשביל לסבר את האוזן: בשנת 1990 ביקרו בישראל יותר מ-200,000 תיירים מבריטניה, עליה של 6% לעומת 1989. 200,000 תיירים - ומבריטניה לבדה! ועוד עליה ביחס לשנה הקודמת. לעומת זאת, בשנת 2001 באו 145,000 תיירים מבריטניה, ירידה של 44% יחסית לשנת 2000. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי