  
  
  
|
 |
|
||
  דחליל האנטישמיות של רבינוביץ |
|||
|
|||
ספירו איננו מבין (ובכך הוא לא יחיד) את ההבדל שבין שנאת ישראל לבין אנטישמיות. שנאת ישראל כשמה כן היא: שנאה בוערת כלפי כל יהודי באשר הוא, עד כדי סירוב ללחוץ את ידו או לפתוח איתו עסק או למנות אותו לממשלה. אנטישמיות היא התירוץ - לא ההסבר האמיתי - לשנאת ישראל. כך, למשל, ניתן לטעון ששונאים את היהודים כי הם קפיטליסטים / קומוניסטים / פרו-גרמנים / פרו-צרפתים / משתלבים יתר-על-המידה ב'מחזור הדם' של אומת הרוב / מסתגרים יתר-על-המידה מפני מחזור החיים של אומת הרוב. כפי שהוכיח פרופ' יחזקאל קויפמן במאמרו המבריק ''חורבן הנפש'' (תרצ''ד), מאחר שהאנטישמיות איננה רגש - כי אם אידיאולוגיה או תורה פסאודו-מדעית, בהחלט ייתכן שתתקיים אנטישמיות בד-בבד עם אדישות כלפי עם ישראל, או אף בד בבד עם אהבת ישראל! כך, למשל, חלק ממנהיגי ההשכלה והציונות, קיבלו כמה מהנחות היסוד של האנטישמיות האירופית של המאה ה-19: שהיהודים הם פרזיטים; שלבושם מגעיל ושפתם (הכוונה כאן ליידיש) הוא להג נחות וצורמני; וגו' וגו'. אך אלה הרי היו אוהבי ישראל, ולא שונאי ישראל, ולכן הם נבדלו במסקנות: במקום להשמיד/לגרש/להכחיד את היהדות (אך לא את היהודים) - הם גרסו שיש ''ליצור יהודי חדש'' על-ידי הפיכתו ל''בן-אדם'', אם באירופה ואם בארץ-ישראל המתחדשת. ייתכן שטרומן לא היה שונא ישראל, ואולי גם לא היה אנטישמי עקבי מבחינה אידיאולוגית, אך ללא ספק הערותיו הן אנטישמיות. תמיכה בהקמת ישראל איננה מעידה על דבר וחצי דבר. גם סטאלין תמך בהקמת מדינת ישראל, ואף צייד אותה בנשק חיוני באמצעות צ'כוסלובקיה, וגם הרחיק לכת באמצעות שר החוץ שלו, שנאם נאום תמיכה אידיאולוגי בתנועה הציונית. אבל הוא היה אנטישמי, גם על סמך ציטוטים מפורשים (מובאים בספרו של ד''ר שמואל דותן ז''ל: ''אדומים''), וגם על סמך רדיפתו נגד הרופאים היהודים, ותכניתו הזדונית לגירוש המוני של היהודים לסיביר - כאשר שליש מהם (פחות או יותר) אמורים היו להירצח באופן ''ספונטאני'' על-הדרך, על-ידי ''זעם ההמונים''. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי