  
  
  
|
 |
|
||
  עצלן שכמותי |
|||
|
|||
דוד, האם תוכל להסביר מה נכלל במדד ה''פיקוח'' ואיך הוא נמדד? וכדי שלא אשאל רק שאלה שהתשובה עליה מופיעה בקישורים שנתת, אשאל גם: האם אתה יכול להצביע על צעדים שישראל יכולה לנקוט כדי להביא לשיפור במדד זה? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| על מדד הפיקוח |
|||
|
|||
. ראשית צריך לציין שהדו''ח נכתב ביחס לנתונים משנת 2001 ואולי קודם. א. הנושאים שנכללים במדד הפיקוח (תרגום חפשי של החלק הרלוונטי במסמך הדו''ח): 1. פיקוח על שוק האשראי והבנקים 1.1 בעלות פרטית על בנקים 1.2 הגישה לאשראי של השוק הפרטי 1.3 פיקוח על גובה הריבית 1.4 תחרות מבנקים זרים 2. פיקוח על שוק העבודה 2.1 השפעת שכר המינימום 2.2 גמישות העסקה – פיטורין 2.3 השפעת האיגוד המקצועי על התנהלות 2.4 השפעת דמי אבטלה על המוטיבציה לעבוד 2.5 גיוס חובה 3. פיקוח על עסקים 3.1 פיקוח על מחירים 3.2 מגבלות ביורוקרטיות על פתיחת עסק 3.3 הצורך להשקיע זמן על ביורוקרטיה ממשלתית/עירונית 3.4 כמה קל להתחיל עסק 3.5 תשלומים לא רגילים בנוגע לרישיון יצוא/יבא, רישיון עסק, הגנת המשטרה ועוד. ב. נדמה לי, כפי שרמזתי במאמר, ששר האוצר ובכירי משרדו יודעים מה ניתן לעשות בכדי לשפר את המדד בקטע הזה. הנה העצה שלי בקשר לפעולות שצריך ורצוי לנקוט: 1. לסיים את הפרטת מערכת הבנקאות ולמצוא דרך להגביר את התחרות בין הבנקים. אפשר לעשות זאת על ידי הקלה בתנאי המעבר מבנק לבנק והגדלת מספר הבנקים בשוק בכלל. 2. לשפר את הגישה לאשראי עבור בעלי עסקים קטנים (חלק ניכר מהם נאלצים להסתייע בגופים ציבוריים). 3. אחת ההצעות שרצות בתקשורת היא העברת קרנות נאמנות משליטת הבנקים. 4. הסרת הפיקוח על ריבית (מחיר אשראי). 5. הסרת פיקוח על מחירי מוצרים שונים (שחרור מחיר הלחם מפיקוח...). 6. הסרת מגבלות ביורוקרטיות שונות שמעכבות/מונעות פתיחת עסקים ולכן תחרות. 7. קיצור הזמן שבעל עסק צריך להקדיש לקשרים עם הביורוקרטיה ג. מה מזכה בציון גבוה או שיפורו בשלושת הקטגוריות: 1. הגברת התחרות במערכת האשראי והבנקים ומניעת ניגודי אינטרסים שקיימים היום במערכת הבנקאית האוליגופוליסטית. 2. לשפר ציון בשוק העבודה/עובדים המדינה צריכה לאפשר לכוחות השוק לקבוע שכר, תנאי פיטורין ולמנוע דמי אבטלה כאלו שיורידו את המוטיבציה לעבוד. 3. אחד התנאים החשובים לתחרות חופשית בעסקים הוא שקל להיכנס (לפתוח עסק) ולצאת (לסגור אותו). לכן כדאי להסיר את המגבלות הביורוקרטיות לתנאי הזה. כן יש להסיר את הפיקוח מרוב המחירים שעדין תחת פיקוח. ד. מאחר ומעורבים בהקמת הפרוייקט והובלתו בעלי פרס נובל לא מצאתי לנחוץ לרדת לפרטים של איך נמדדו המשתנים שמרכיבים את המדד בנושא ''פיקוח.'' אם בכל זאת מעניין אותך גש לדף http://www.fraserinstitute.ca/shared/readmore.asp?sN... ומשם לעמודים 29 - 30 של הדו''ח (פרק ראשון). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על מדד הפיקוח |
|||
|
|||
תודה על התשובה המפורטת! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לדוד סיון |
|||
|
|||
מאמריך,למרות שפע הגרפים,הנתונים,המספרים והלינקים לוקים בפשטנות יתר. אתה מניח כהנחת יסוד,אולי מבלי לתת את הדעת,הנחה מאד בעיתית.אתה מניח כי השיטה הקפיטליסטית היא השיטה הנכונה והראויה לכל מדינה,לכל עם,לכל תרבות,בכל סיטואציה מדינית ו\או כלכלית,למעשה בניגוד לכל מה שהמדע ככלל גורס. כל תופעה כמעט בכל תחום מדעי נכונה בתנאים מסוימים,בתחומי ערכים מסוימים. אתה למעשה טוען כי קיימת מעין ''תרופת פלא כלכלית'',אשר יתכן והיא למעשה כמו אותן ''תרופות פלא'' ידועות לשמצה מהמערב הפרוע,אשר היו אמורות לפתור כל חולי,נכות,עקרות... אני לא יודע אם הקפיטליזם הוא המסלול עליו צריכה ישראל לפסוע,אבל משוכנע אני כי הערצה עוורת של חתני פרסי נובל כמו פרידמן (גם עראפאת חתן נובל,למקרה ששכחת) איננה תחליף לחשיבה עצמאית. קרוב לודאי,שאתה מזדקף בכעס ואומר ''ראה את ארה''ב ואת השיטה שלה''.ובכן,לא הדמוקרטיה ולא הקפיטליזם הפכו את ארה''ב למה שהיא,בדיוק כמו שלא היות אנגליה מלוכנית וכמעט פיאודלית בתקופת המלכה ויקטוריה גרמו לשגשוג,או הכלכלה הרומאית גרמה לעושר של האימפריה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הפשטנות של מאמרי |
|||
|
|||
. נראה לי שהביקורת שלך לא מספיק מבוססת. אילו היית קורא את המאמרים אליהם אני מציג קישורים היית רואה שהשיטה הקפיטלסטית היא לא העיקר. ויש בין מקורותי שמציגים עמדה יתר קרובה למדינת הרווחה ובכל זאת אומרים שהמצב לא טוב. יש ביניהם לא מעטים שאומרים בפירוש שלא המצב הביטחוני הוא הסיבה לבעיותינו. מצד אחד אתה מבקר אותי על הנחה שהשיטה הקפיטליסטית היא השיטה הנכונה. מצד שני אתה לא יודע אם זה המסלול שעליו צריכה לפסוע. על זה אומר מספר דברים: 1. אני לא מניח, יש בידי הוכחות ונתונים אותם אני מציג לאורך תקופה די ארוכה בפורום הזה. 2. אם אתה לא יודע מה מתאים לישראל איך אתה יכול להגיד שקפיטליזם לא מתאים. 3. המאמר שלי עצמו מצביע על הוכחות די ברורות לגבי מה כדאי אם רוצים שהמשק ורמת החיים יצמחו. אין בו ממש אמירה אם זה כדאי לך. 4. אני לא מציע או תומך בתרופות פלא אלא ממליץ על דרך (לא דרך פלא) ומביא נימוקים לכך. אני לא כועס ולא בגלל שארצות הברית היא דוגמה לא רעה. במאמר שלי מוזכרות דוגמאות יותר טובות מארצות הברית גם מבחינת הגשמת חופש כלכלי וגם מבחינת הישגים ברמת החיים ועוד. אני לא מעריץ אף אחד באופן עיוור, או בכל אופן, אף אדם אפילו אם הוא בעל פרס נובל. אני כן מחפש תשובות לשאלות שונות (בעיקר בתחום הכלכלה) ואם חלק מהתשובות הללו נוסחו על ידי מדענים בעלי פרס נובל זה ודאי לא פסול לכלול אותן בשיקולי. בניגוד לערפאת את עבודתו של מילטון פרידמן אני מכיר מכמה זוויות ולכן מידי פעם אני משתמש ברעיונותיו ובהוכחות שלו בהצגת עמדות שלי על המציאות. אמשיך לעשות זאת אם אהיה משוכנע שאני מבין את הדברים ומסכים איתם. המספרים והלינקים שאני מביא, המקור האמין (חתני פרס נובל ועוד חוקרים רבים אחרים) וניתוח הנתונים הוא לא פשטני. מה שחשוב בתוצאות הניתוח שהאמירות שהובאו במאמר נכונות לגבי משטרים שונים אחד מהשני. למשל ישראל ומצרים הן בעלות אותו דירוג אבל המשטרים מאד שונים. ירדן היא משטר מלוכני ובכל זאת בעלת דירוג גבוה יותר מישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על הפשטנות של מאמרי |
|||
|
|||
למה אתה חושב שרמת החיים בישראל צריכה לעלות? לדעתי,כל הכלכלה הישראלית היא למעשה בועה פיננסית אחת גדולה.אנחנו לא מייצרים שום דבר שמצדיק את רמת החיים הנוכחית בישראל. לדעתי,רמת החיים בישראל,הכללית לא רק של ויקי כנפו ודומיה,צריכה לרדת משמעותית. ואז,אולי נוכל גם לקבל החלטה או שתיים שלא עומדות בניגוד מוחלט לאינטרסים הקיומיים שלנו,כדי לקבל ערמת דולרים מארה''בהאיחוד האירופי. נתוני הצמיחה שלך לא מתייחסים לקשר הידוע של עליה וצמיחה. הנתונים שלך לא מתייחסים למקור הכסף.האם זה הון זר? האם אלה תרומות? קח לדוגמא את ה''שגשוג'' של 1992-1996.לפי פרמטרים כלכליים,זו היתה תקופה טובה מאד.אם מתייחסים למקור הכסף (הלוואות בערבות אמריקאית וסיוע אירופי נדיב),רואים שזו לא צמיחה ולא נעליים,אלא חגיגת שופינג ברמת המקרו שנמשכה 4 שנים בחסדו של הפריץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על רמת חיים והון זר |
|||
|
|||
. שום דבר לא צריך לקרות גם לא עליה ברמת החיים. אבל אני, כמו רבים אחרים, חושב שעליה ברמת החיים שלי תאפשר לי לעשות יותר דברים מעניינים ממה שאני יכול עכשיו. לכן אני בעד שתעלה רמת החיים של כ-ו-ל-ם. מצד שני אם אתה צודק (''בועה פיננסית''), אז רמת החיים תרד בסופו של דבר. בזמנו, כאשר נתניהו עלה לשלטון הוא דיבר על ויתור על סיוע החוץ ואפילו נאם על כך בקונגרס האמריקאי וזכה לתשואות רמות על כך. כאשר זה בא לכדי החלטה מעשית הסיוע נמשך. המנהיגות שלנו מזכירה בעניין הזה את המכור לסם שמפחד להפסיק בגלל כאבי הקריז הצפויים (הפלת שלטון כאשר תרד רמת החיים באופן משמעותי עם הפסקת הסיוע ועוד). אינטרסים קיומיים חשובים יותר מרמת חיים ולכן אם קבלת הסיוע האמריקאי פוגעת בהם אז מוטב לנו להפסיקו. הלוואה שבונה עסקים ומרחיבה את המשק שייצר יותר, אפילו אם היא באה ממקור חיצוני, היא לא דבר רע. מצד שני הלוואה ממקור ישראלי שמעלה רק את התקציב השוטף היא דבר שלילי (כי הרי בסופו של דבר לא יהיה מאיפה להחזיר). אכן, כדבריך, לשני דברים לא התייחסתי באופן ישיר במאמרים האחרונים שלי: 1. להשפעה החיובית של העליה על הצמיחה (נדמה לי שעניתי לך על כך במקום אחר). 2. למקור ההון שהולך להשקעות. בכל מקרה אם זה הולך להשקעות שמרחיבות את היצור והמשק כולו אז ההון הזה הוא חיובי גם אם הוא בא מחו''ל. מצד שני, אין המאמרים שלי מתיימרים לכסות כל פרט. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי