|
ה` מנהיג את הבריאה בשני מסלולי השגחה: מסלול קבוע הפועל באמצעות ''חוק נתן ולא יעבור'' - באמצעות חוקי הטבע הפועלים בכל העולם באופן שווה. ומסלול שני שהינו יחודי בהתאם לנסיבות. נקודת המוצא של מסלול זה היא שככל שהבורא מעניק יותר, הוא גם דורש יותר. העם היהודי, שזכה בנשמה גבוהה מאד וקיבל את התורה, נתבע לביצוע המשימות הגדולות ביותר. לכן, כאשר הוא מנסה להתנער מהתחייבותו, להסיר מעליו את מעלותיו ולהיות ככל העמים – מתעורר בו הכוח הרוחני שמייסר אותו על כך ומחזיר אותו למעמדו הראוי.
נציין דוגמה שעם כל חומרתה ונוראותה היא מאפיינת. מהלכים רוחניים קשים התרחשו אצל היהודים בגרמניה לפני השואה. הרצון להתבולל ולקבל זהות גרמנית מבחינה תרבותית והנאמנות הבלתי מתפשרת ללאומניות הגרמנית, הקיפו את כל שדרות הציבור למן העם הפשוט ועד לעילית. בדעה צלולה וללא לחץ הפקירו יהודי גרמניה את ייעודם כעם בחירה, הפקרה שהתבטאה גם בנטישת הציפייה להגיע לארץ אבותינו. בין השאר, הם ערכו תיקונים והוציאו מהסידור את הפיסקה: ''ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'' (רובם הפסיקו את התפילה מתוך הסידור כליל). הם חפצו לבטל את יעודו של עמנו כמי שמייצג את מוסר האנושות. המושג היהודי: `אור לגויים` הפך ללעג בעיניהם.
התוצאה היתה הפוכה! היהודים סומנו באות קין ונרדפו ע''י שטן בדמותו של היטלר. הם לא חפצו לחיות בגרמניה כיהודים, ולכן נכפתה עליהם הזהות היהודית. מתוך הכאב הנורא צמחה הדרישה הבלתי מתפשרת של היהודים למצוא ארץ מכורה ולחיות בה כלאום ריבוני, לדבר בשפה העברית העתיקה ולחדש את התרבות המקורית.
היה זה מסלול השגחה כואב מאין כמוהו שנבע ממהלך הנקרא: ''מידה כנגד מידה'', העזיבה גורמת למהלך כואב, שבסופו של דבר מחזיר את העם לדרכו העתיקה והמקורית. |
השגחה אלוקית בהנהגת ישראל
