|
ניתן לתכנן ולבנות מכשיר הנמשך לאור או לחום. מכשיר זה אינו ''אוהב'' את האור ואת החום והוא גם אינו ''חש'' כלפיהם רגשות חיבה כלשהם. הוא רק בנוי באופן שהוא מגיב בצורה מסויימת לאחר קליטת גירוי של אור או חום. כמו כן, על מנוע העובד בצורה אופטימלית בטמפרטורה מסויימת, לא ניתן לומר עליו שהוא ''מרגיש בנוח'' בטמפרטורה זו.
בהתייחסות לאדם המצב שונה לחלוטין. אם ננסה להגדיר 'כעס' של אדם מבחינה פיזיקלית, נוכל לקבוע עליה בלחץ הדם, מתח בשרירים וכדו'. אולם כל ההגדרות הללו תהיינה הגדרות פיזיקליות של סימפטומים בלבד, הכעס עצמו אינו ניתן להגדרה פיזיקלית, משום שהוא מצוי מחוץ לטווח הפיזיקה. כמו כן, מערכת הרגשות של האדם כאהבה ושנאה, כעס וסימפטיה, מהווה חלק מתודעתנו הפנימית. אנו מודעים לרגשותינו, אולם הדברים נותרים בפנימיותנו. לא קיימתכל אפשרות להוסיף תודעה למחשב או להחדיר רגשות למכשיר כלשהו. כבני אדם אנו חיים את תודעתנו באופן טבעי, כי כך נולדנו.
תודעה זו מהי? למרות שאנו קשורים לתודעה שלנו, אנו חיים בתוכה והיא חלק מעצמיותנו, למרות הכל איננו יודעים מהי. כאמור, לא ניתן לתאר את התודעה במונחים פיזיקליים ולא ניתן להסביר את מהותה באמצעות הפיזיקה.
התודעה היא סובייקטיבית. היא יודעת ומכירה את קיומה, היא אפילו יודעת שהיא יודעת זאת, אולם היא אינה יודעת ואינה מבינה את עצמה ואת מהותה. האדם מכיר רק מציאויות אובייקטיביות. הוא חוקר את העולם כולו, מן הכוכבים במרחק שנות אור ועד למערכת העיכול של גופו. רק דבר אחד אינו מוכר לו: הוא עצמו!
ללא תודעה אין חשיבות או משמעות לקיום העולם. רק ידיעתנו את העולם והבנת מהותו מעניקות לו את משמעותו. אולם גם האיכפתיות לא ניתנת להסברה ולהבנה בכלי ההגיון המקובלים שלנו. גם דרוין שסבר לשיטתו שהכל מתפתח מלמטה למעלה, לא יוכל להסביר את התודעה החורגת מגבולות החומר ואינה דומה כלל לכל תופעה טבעית אחרת המצויה בעולמנו. |
הבנת הנקרא - קרא שוב הודעתי
