פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה למיכאל מ. שרון, 11/07/03 0:19)
אני שמח שאת מנסה להיות ענייני הגם שאתה משמיץ
דוד סיון (יום שישי, 11/07/2003 שעה 7:24)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
אבל כרגיל, חופש הביטוי עומד לך, אז כדאי לך להמשיך להשמיץ אותי''

לגבי השאלות שלך על בן-גוריון והשואה, כמו בסיבוב הקודם שהעלית את השאלה, אינני יכול לענות לך כי איני מכיר את הנושא. לכן, יש לך כאן מספר אלטרנטיבות.

1. ללמוד את הנושא בעצמך כפי שאני ניסיתי לעשות כאשר לא קיבלתי תשובות לשאלות שלי כאן בפורום.
2. להמשיך ולהתבכיין על מה מגיע לך.
3. אתה גם יכול לטעון כמו שאתה עושה לגבי גל ההשמצות שאתה התחלת בפתיל זה. הנה קטע שכתבת תחת הכותרת היד המונפת ובשם בדוי. אח''כ, לא יכולת להתאפק וטרחת להובילנו לכך שאתה כתבת זאת:
''עת שפי יד רשע עוכרים
מונפת לצרח לגלוג צוררים''

הנה הקישור: תגובה 32555

הכי חשוב, מיכאל, מי שכל הזמן מתלונן שמתנכלים לו טוב יעשה אם יפסיק להשמיץ אחרים.

הרי בסופו של דבר : הפוסל במומו פוסל.
_new_ הוספת תגובה



דוד, בנוגע לשיר של שרון, מדובר בהסתה פר-אקסלנס
יריב (יום שישי, 11/07/2003 שעה 7:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו הסתה פראית, נבזית וחסרת כל מעצורים או איפוק.

כל שאר ההשמצות ששרון טוען שהועלו בפתיל זה מתגמדות לעומת השיר הנורא הזה - קינת הרשעות, הזדון וההסתה.
_new_ הוספת תגובה



הסתה כנגד *מי*?
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 11/07/2003 שעה 8:49)
בתשובה ליריב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



עזוב, הפתיל הזה ושלל התגובות שבו ישארו
יריב (יום שישי, 11/07/2003 שעה 10:19)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפורום לדראון עולם למען יראו וייראו מיהם הפורעים האמיתיים ומיהו ההגון והישר שבסה''כ ביקש בנימוס ובאדיבות תשובות ענייניות וזכה למטר גידופים.

כולם יכולים גם לראות מי יצר הסלמה זוחלת במצב והעלה את רף התגובות הברוטליות לשיאים שטרם נראו בפורום.

יש כאן דוגמא טובה ומופת לכמות הקוראים שיצאו להגנתו של ד''ר סיוון ללא מורא או משוא פנים והעמידו את השפנים והעכברים במקומם.
_new_ הוספת תגובה



יזימת הכפשה וביזוי בפומביות האינטרנט
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 11/07/2003 שעה 11:06)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוד,

אתה כותב:
3. אתה גם יכול לטעון כמו שאתה עושה לגבי *גל ההשמצות שאתה התחלת* בפתיל זה.

אבל, שים נא לב בתחילת הפתיל שלא רק שלא התחלתי את גל ההשמצות, אלא שהחל כלפי בשלב מוקדם מצד כותבים אלמוניים גל השמצות והכפשות *אישיות* גסות מאד, בוטות מאד, מכוערות ושיקריות כשהעילה היא (העילה אולי - אני כאדם רציונאלי בכל זאת מנסה למצוא איזה מוקד כלשהו...), העילה אולי היא ביקורת *כללית* שלי מהסוג השכיח בפורום ובעיתונות.

כאן אני ''מואשם'' בלשון גסה ו''נימלצת'' ביצירת ''קונטרוברסיה'' (קונטרוורסיה: דיון, ויכוח מסביב לנקודות אי הסכמה) והרי דיון חופשי וויכוח הינם מרכזיים הן לפורום והן לשיח הציבורי הדמוקרטי, וסגנוני, אגב אינו ברוב רובם של המיקרים מוקצן במיוחד (בלשון המעטה) ביחס לשיח הנפוץ בעיתונות במקומותינו.

קולות ניחרים *יזמו והחלו* והימשיכו במפל גובר שוב ושוב לעסוק באופן שיטתי וצמוד בהכפשה אישית כלפי בפומבי, הכפשה השיקרית באופן ביזרי, ללא זיקה לדיון עניני כלשהו (פרט לניסיון בשלב מאוחר הרבה יותר ''לשלב'' את הנושא של תגובת מילשטיין- שוב תוך היבט של הכפשה אישית חסרת תקדים בגסותה).

נקודת *תחילת* ההכפשה האישית כלפי:

תגובת יובל ההגיונית:
בנקודה זאת ההכפשה הופכת לבוטה ומטורפת למעשה תוך סגנון כבד ומרושע - היוצר כיד הדימיון והיד המקלידה במהירות ובחופשיות מסכת הכפשה שלמה, ללא זיקה לדיון כלשהוא :

אני עונה בנימה מבודחת להכפשה חסרת השחר, שקוראים עשויים לתהות בעיקבותיה: ''הרי אין עשן בלי אש''... (אין לשכוח שמדובר כאן בהכפשה *אישית* בפומבי, היוצרת כביכול איזו ''פיקנטריה רכילותית'' מדומה סביבי, שאין בה כל דיון, בניגוד למטרות הפורום).

לאחר מכן מגיע כותב המנסה לשייך לי על דרך הרמיזה גישות גרועות הראויות לגינוי ציבורי בסגנון כבד ונימלץ (להלן: מטיף השרלטנות).
ולהלן בהמשך עוד הכפשות אישיות שאינן כלל מתייחסות לדיון כלשהו:
ונקיטה בפומביות האינטרנט בלשון מאד מבזה כלפי, שוב, במנותק מדיון כלשהו
וכך הלאה, הכפשה חוזרת ונשנית הנשאת על כנפי הדימיון המרושע והמצביע שוב ושוב כלפי, שאין לו מעצור, בחופשיות ובפומביות האינטרנט , הלאה והלאה, מפי כותבים אנונימיים, וללא זיקה לדיון כלשהו.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, יש רק פתרון אחד - צא מזה
דוד סיון (יום שישי, 11/07/2003 שעה 11:24)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
אני מוותר על הויכוח מי התחיל כי זה לא חשוב. מה שהכי
חשוב זה לא להשתתף במופעי השמצות. אתה לא חייב להשתתף
במסע השמצות אפילו אם אתה מרגיש צורך להגיב להשמצה.

הכי חשוב צריך מאד להזהר לא לפגוע שלא לצורך. בסופו
של דבר אתה תקצור את ''הדיבידנדים הטובים'' אם תשמור
על עקרון זה.
_new_ הוספת תגובה



סליחה מה עניני לכאן? אני מושמץ באתר בלי הרף מאז נובמבר 2002
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 11/07/2003 שעה 12:03)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצד אנשים אנונימיים, ואתה מפנה את העניין אלי ומטיף לי ''צא מזה''? הרי כאמור, לא אני יזמתי את הכפשתי בפומבי, לא אני המצאתי את סגנונה הכבד ומוכה הדיבוק המצביע בקול ניחר כלפי אדם מסויים. אז האם הדבר בתחום סמכותי? עלי גם לקבל הטפות עקב הכפשה שלא אני יוזם אותה?
_new_ הוספת תגובה



השליטה ברצונות וביצרים
הידען ההגון (יום שישי, 11/07/2003 שעה 12:08)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מפורסמת היא הקביעה שהאדם נולד ביד קמוצה, כאומר לכבוש את הכל תחת ידו. ואמנם, האדם מנסה להגשים שאיפה זו על כל צעד ושעל. שכלו אמנם מייעץ לו להמנע מהגשמת שאיפותיו, כאשר הן נעשות על חשבון זולתו. והוא אף מייעץ לו לתת משלו לאחרים, אך יצריו גוברים פעמים רבות על שכלו. תפקיד של האדם הוא להשליט את השכל על היצרים. לעצור בעדם, ולא לתת להם לחרוג מהגבולות ששכל הציב להם.

לאילוף עצמי זה של השלטת השכל על היצר, דרוש תירגול. הוא מבוצע באמצעות קיום המצוות. נסביר את הדברים: שלשה יצרים עיקריים קיימים באדם: יצר האכילה, תאוות הממון ויצר המין. ואמנם רובן הגדול של המצוות באות לבלום יצרים אלו קמעא קמעא ולמנוע את שליטתם המוחלטת.

חלקן של המצוות אוסרות על האדם אכילה של דברים שונים כגון: בהמות טמאות, בשר וחלב ועוד. המצוות קוראות לאדם: רצונך באוכל זה, הוא אסור באכילה! תרגילים אלו בולמים את יצר האכילה ומעדנים אותו.

מצוות מתנות עניים ומתנות כהונה, הפקרת יבול השדות וביטול החובות בשנת השמיטה ועוד בולמות את יצר הממון של האדם, החפץ לגרוף לעצמו הון רב.
כמו כן, יצר המין נבלם, מדי פעם, על ידי איסור מגע בין שני המינים שלא במסגרת הנישואין, כאשר גם במסגרתם חלות הגבלות (דיני נדה).

קיום המצוות יוצר, כאמור, את האפשרות לבלום את היצרים בעת הצורך. אותו מהלך מסייע לאדם להגיע גם לקיום מצות: ''ואהבת לרעך כמוך''. כאשר אדם מעוניין בחפץ של זולתו, שכלו יאמר לו: אמנם רצונך בחפץ זה, אולם הוא של חברך ואסור לך לקחתו. מי שהורגל במהלך בלימה זה יהיה מסוגל להשליט את שכלו על יצרו ולעצור בעדו. וכן להיפך, בעת רצון, כאשר השכל יורה לו לתת משלו לזולתו והיצר ינסה למנעו מכך, יהיה באפשרותנו להענות לצו השכל.
_new_ הוספת תגובה



והחוק לא יתערב?
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 11/07/2003 שעה 12:16)
בתשובה להידען ההגון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי