|
1. אני מצטער שלא ידעתי עד היכן בדיוק הגיעו כוחותנו ב-1948, אבל אני מודה שתמיד הבעתי חוסר ענין בהסטוריה של סיני. בין השאר, בניגוד אליך, משום שלא ראיתי את אוסף הדיונות הזה כחלק מארצי. אני מבין את רגשי הערגה שלך אל חצי האי הגזול, ומצטער שאינני יכול לחלוק אותם.
2. אשר לבורות - תשקול אתה אם טעות קטלנית בהבנת האימפריה האמריקנית ובנייתה שקולה לאי דיוק במיקומו של כוח צה''ל בסוף שנת 1948.
3. אשר לעולם הפנטזיות שאתה חי בו (''אין עם פלסטיני'' וכו') - ובכן, אנא הסבר לי מדוע מליוני אנשים מתעקשים שהם פלסטינים, עד כמה מגיע כוחה של המאפיה השמאלנית אם היא מצליחה לשכנע מליוני אנשים שהם בעצם לא מה שהם, ולסיום - אם אין פלסטינאים, במי נלחמנו ב-1947 ומי עשה כל כך הרבה צרות לבריטים בין 1936-39?
4. עולם פנטזיה #2 - מעולם לא ויתרה מדינה על שום דבר, אלא אם השתכנעה שהויתור יועיל לה או ימנע ממנה נזק. משום מה, אתה סבור שהויתור על סיני או על השטחים הכבושים נעשה מתוך איזשהו שיקול אחר. אז זהו, שלא. על סיני ויתרנו כי העדפנו שלום קר עם מצרים על מלחמה חמה וסיני בידינו, ועל השטחים אנחנו מוותרים משום שהם מחריבים אותנו מבפנים.
חלומות פז. |
אוויר חם
