|
ישראל אכן ניצחה במילחמה | |||
|
|||
בדיוק כמו שהיא ניצחה במילחמת ההתשה, כמו שהיא ניצחה במילחמת יום כיפור וכמו שהיא ניצחה במילחמת לבנון. מלישכת הרמטכ''ל המציאות נראית קצת שונה מאשר בשטח. מנקודת מבטו של הפיקוד העליון, ארה''ב ניצחה בוייטנאם ורוסיה ניצחה באפגניסטאן. קולין פאוול מאמין עד היום שהוא ניצח במילחמת המיפרץ ב 1991 וגם המילחמה הנוכחית בעיראק היא לדעת המימשל ניצחון מזהיר של ארה''ב. הבעיה היחידה עם כל הניצחונות האלה היא שהצד המובס לא שמע עליהם. | |||
_new_ |
על ''ניצחונה'' של ישראל | |||
|
|||
הערבים [הצד המובס] יכולים לאמר בביטחה ש''עוד מפלה כזאת וניצחנו''. | |||
_new_ |
כדי שהצד המובס ישמע על הנצחון | |||
|
|||
צריך שהוא גם ישלם על הפסדו. וכאן בא לביטוי ניצול הנצחון במגרש המדיניות. כאן המלאכה סבוכה ומורכבת הרבה יותר. ד''א ככל שהנצחון הצבאי גדול יותר כך ביחס ישר ההצלחה המדינית גדולה יותר, באותר השקעת מאמצים. ראה ששת הימים, יום כיפור, התשה, לבנון וכל מה שהשגנו (בפועל, וללא בקרת ימין-שמאל) בעקבות כל מלחמה ומלחמה. | |||
_new_ |
ניצחון צבאי | |||
|
|||
ואין זה משנה מה גודלו, שלא מיתלווים אליו השגים מדיניים אינו ניצחון. על אחת כמה וכמה כשההישגים המדיניים הם של הצד המובס. | |||
_new_ |
רציתי לומר למשל שהישגנו המדיני | |||
|
|||
מששת הימים הוא גדול ביותר - שטחים, בטחון רב יותר, הכרה בישראל, התעצמות צבאית וכלכלית. כל התהליכים האלה נולדו עם המלחמה וממשיכים להתעצם, אם נרצה או לא נרצה, אם נשמאיל או ניימין. מנגד, ובהיפוך, הפלישה ללבנון לא היתה הצלחה צבאית, בלשון המעטה ומכאן שפגעה גם בישראל - כלכלית, מדינית, בטחונית וכיוצ''ב, וגם הביאה עלינו אינתיפאדה נוספת. אינני רואה אילו הישגים מדיניים היו נחלת מדינות ערב בשל ששת הימים, לעומת זאת הישגיהם המדיניים של הפלסטינים בעקבות מלחמת לבנון הם גדולים לאין שיעור - הצלת הפת''ח מדעיכה היסטורית בתוניס והפיכתו לגורם הפלסטיני המוביל בתהליך שלום, עידוד הפעלת טרור פלסטיני ככלי להשפעה מדינית והנסיגה החפוזה שעודדה את ערפאת ללכת על הפעלת כוח מול ישראל חלשה ולפתיחת מלחמת ספטמבר 2000. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |