|
גם מעבר להישגים ממשיים. נחלצנו מחישוק בינלאומי כפי שהמצב היה בספטמבר 2000. גם הושג קונסנזוס פנימי רחב על מלחמת הכרעה. מצאנו שיטות אפקטיביות לפגוע באופן כואב בלוחמת גרילה, עד שנאלצו לבקש הודנה (הפסקת-אש).
דבר מסוג זה לא ארע כמעט מעולם באף לוחמת גרילה - לא בוויטנאם, לא בלוחמת הפרטיזנים הרוסים או הפרטיזנים של המרשל טיטו, לא בהודו-סין (וייטנאם) ב-1954 מול הצרפתים, לא בתימן ב-63 (מול הצבא המצרי) ואף לא בלבנון.
כמעט אף גוף גרילה לא ביקש אי פעם בהיסטוריה הצבאית הפסקת אש, והתחנן לבל יפגעו במפקדיו ואנשיו הבכירים.
מאידך, הם היצליחו לפגוע קשות בכלכלתנו; ויתכן שגם במידת מה היצליחו לחולל כאן תרבות סמי-מחתרתית של אנומיה (אובדן מוצקות נורמטיבית וערכית) ומידה של תחושת טרוף מערכות במישור הציבורי-חברתי |
הדגמנו את יכולתנו הפוטנציאלית להשיג הכרעה
