|
אל תתרגשי | |||
|
|||
זה רק אינטרנט. ולמזלינו דעות כאלו כמו של מר פזיז, אפשר להביע רק באינטרנט ורק בזהות בדויה. ואני גם בטוח שמר סגל לא התכוון לפגוע בך, אבל כשיש ויכוח בין ימין לשמאל, כל הימניים מוצאים את עצמם בצד אחד (וגם השמאלנים), זה די משונה האמת וככה זה בכל הפורומים שנתקלתי בהם. ולכן אם אחד טוען טענות מגוכחות ומופרכות (ראי ההערה על מיטב הנוער החילוני, הצעות לשיפור המלחמה בטרור, משכב זכר = משכב בהמה וכו') לא במהרה ידידיו יתוכחו איתו. באותו אופן לא רבים הם השמאלנים המתווכחים עם ספירו, גורוביץ' או אבנרי אפילו כשהם אומרים (והם אומרים) דברים טפשיים. | |||
_new_ |
תודה יוסי | |||
|
|||
קודם כל, אתה צודק בכל מה שאמרת. בד''כ איני לוקחת את הדברים בפורומים באופן אישי. גם אם אני מתרגזת על ההשמצות ועל הדעות הקדומות, איני חשה נפגעת אישית. פזיז לא פגע בי אישית, הדעה הקדומה שהביע דוחה אותי, אך לא פגעה בי אישית. קשה לי לקבל דעות שמפחיתות מערכו של אדם רק בשל בחירותיו השונות מהמקובל, אך מפה ועד פגיעה אישית המרחק גדול. לא כך המקרה עם אליצור. אליצור ואני מתדיינים בשלושה פורומים במקביל. למרות שלעיתים נדירות הסכמנו על משהו, תמיד השתדלנו להתדיין עניינית ובמלוא כובד הראש הראוי. דבר שמצאתי אותו נדיר. חשבתי שלמדנו לכבד ולהעריך האחד את השני למרות השוני בדעות ובאורח החיים. משתי תגובותיו האחרונות הסתבר לי שטעיתי ואני מרגישה ''מרומה''. גם התקיפות האישיות פגעו בי. איני מבינה איך פתאום אחרי שלושה חודשים הפכתי לאוייב שיש להיזהר ממנו וצריך להזעיק את כל המחנה כדי להתגונן בפניו. לפעמים אתה חושב שמצאת בר פלוגתא ש''כיף'' להתווכח איתו משום ההערכה והכבוד ההדדי, ואז באה המציאות וטופחת לך על הפנים. נו שויין, אני אחיה. | |||
_new_ |
תודה יוסי | |||
|
|||
לק''י גם אני מתכוין לחיות. וזאת בלי לפגוע חלילה ובלי לאיים חלילה על שום אדם משום סוג. אבל מה לעשות - כדי לחיות צריך לחיות אליצור | |||
_new_ |
אין לי מושג מה אתה מצפה שאומר על כך, אם בכלל אתה מצפה לזאת | |||
|
|||
שיהיו לך חיים ארוכים, אף פעם לא רציתי בקיצורם. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |