  
  
  
|
 |
|
||
  מיכאל הציניות שלך לא במקום |
|||
|
|||
אל תרמוז ואל תקפוץ. כאשר כתבתי מהאינפורמציה שבידי הסתמכתי על המאמר שבראש הפתיל. גש לשם וראה את המקורות שלי. אני מודה לך על ההרחבה בהקשר הזה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מקורות (References ) למאמרי ''מחשבות בפילוסופיה מדינית'' |
|||
|
|||
מאמר זה צמח מתוך ביקורתי על גישתו של פרופ' עודד בלבן מאוניברסיטת חיפה בספרו ''פוליטיקה ואידאולוגיה'' מקורות 1) Balaban O., Politics and Ideology 2) מקור 2 ביחס אליו פיתחתי את גישתי: ברברה טוכמן, מצעד האיוולתhttp://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/185972... ___________________ Note a: see my note below http://www.haayal.co.il/thread.php3? ________________ Tuchman, B. W. The March of Folly - from Troy to Vietnam 3) דיקסון, נ. הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא. ''מערכות'', משרד הביטחון, 1979http://www.amazon.com/exec/obidos/tg/detail/-/034530... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מקורות (References ) למאמרי ''מחשבות בפילוסופיה מדינית'' |
|||
|
|||
ראה גם דיון והערותי להבהרה: גישתו של בלבן סמוכה לגישת מורו פרופ' מיכה שטראוס, שגישתו הינה תכופות ברוח הפנומנולוגיה של הוסרל: מהותו של נושא כלשהו ניתנת לחשיפה במתודת ה''התאפקות'' הפנומנולוגית, ואז, הצורה הנחשפת, הינה בבחינת נתון בסיסי ש''הצדקתו'' נובעת מתוך מהותו, כלומר אינה כפופה כלל לדיון, או להוכחת תקפות והצדקה. לוגיקה זאת מכיל בלבן כלפי המושג החלטה a של פוליטיקאי X . מהרגע שצצה emerge החלטה זאת, הרי שתקפותה הינה רפלקסיבית, כלומר מעוגנת בה עצמה, בעצם קיומה. האונטולוגיה (הקיום, או ההגחה לקראת קיום) הינה מקור התקפות. יש להבין שמכאן נובעת ההנחה המעגלית ש''פוליטיקאים אינם עשויים לטעות'' שכן אם במישור כלשהו החלטה a נראית כטעות, הרי שמישור זה מוצג כהכרח כמישור הלא רלוונטי. כך, אם פוליטיקאי גרם נזק כבד לכלכלה הלאומית, הרי אין זאת טעות, על פי גישה זאת, שכן פעל באורח הגיוני ומוצדק ונכון ביחס למישור אחר, למשל הבטחת התמדת הקב' הפוליטית שבראשה הוא עומד. יוצא, שכל החלטה הינה מוצדקת, שכן ''נכונותה'' ניתנת צידוק במישור כלשהו. גישה זאת עשוייה תכופות להביא גם לפלפול ובניית ''הסברים'' מסורבלים, ולכן אינה עומדת במבחן ה''חסכונות ההסברית'' של תער אוקאם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''נכונותה'' של החלטה |
|||
|
|||
. במאמר אמרתי שהשאלה החשובה בקשר לתפקודו של בן-גוריון ''היא האם פעל בצורה נבונה-מיטבית לאור העובדות שהיו ידועות בעת קבלת ההחלטות.....בצמתי החלטה חשובים, ההחלטות שלו היו ''נכונות'' לאור העובדות והנתונים על המציאות שעמדו לפניו.'' ההחלטות בהקשר הזה כוללות גם יעדים ולכן אין כאן, כך אני מבין, גישה מעגלית. לכן לא מדובר על ''צידוק במישור כלשהו'' כפי שאתה כותב אלא משהו מאד ברור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן, מאמרך מתייחס ליעדים לאומיים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| מקורות (References ) למאמרי ''מחשבות בפילוסופיה מדינית'' |
|||
|
|||
ראה גם דיון והערותי להבהרה: גישתו של בלבן סמוכה לגישת מורו פרופ' מיכה שטראוס, שגישתו הינה תכופות ברוח הפנומנולוגיה של הוסרל: מהותו של נושא כלשהו ניתנת לחשיפה במתודת ה''התאפקות'' הפנומנולוגית, ואז, הצורה הנחשפת, הינה בבחינת נתון בסיסי ש''הצדקתו'' נובעת מתוך מהותו, כלומר אינה כפופה כלל לדיון, או להוכחת תקפות והצדקה. לוגיקה זאת מכיל בלבן כלפי המושג החלטה a של פוליטיקאי X . מהרגע שצצה emerge החלטה זאת, הרי שתקפותה הינה רפלקסיבית, כלומר מעוגנת בה עצמה, בעצם קיומה. האונטולוגיה (הקיום, או ההגחה לקראת קיום) הינה מקור התקפות. יש להבין שמכאן נובעת ההנחה המעגלית ש''פוליטיקאים אינם עשויים לטעות'' שכן אם במישור כלשהו החלטה a נראית כטעות, הרי שמישור זה מוצג בהכרח כמישור הלא רלוונטי. אם כן, הרפלקסיביות (החזריות עצמית) של התקפות או העיגון העצמי של התקפות, מחוללת באופן רטרואקטיבי ו- post hoc קבוצת מישורים ומימדים רלוונטיים, וגם את קבוצת האובייקטים הלא רלוונטיים. על כן, הנחת התקפות האוטומטית של ''החלטת פוליטיקאי'' הינה מסוג שאכנה retroactively generating relevance constituting מחוללת רלוונטיות שבדיעבד. כך, אם פוליטיקאי גרם נזק כבד לכלכלה הלאומית, הרי אין זאת טעות, על פי גישה זאת, שכן פעל באורח הגיוני ומוצדק ונכון ביחס למישור אחר - למשל הבטחת התמדת הקבוצה הפוליטית שבראשה הוא עומד. יוצא, שכל החלטה הינה מוצדקת, שכן ''נכונותה'' ניתנת לצידוק במישור כלשהו. גישה זאת עשוייה תכופות להביא גם לפלפול ובניית ''הסברים'' מסורבלים, ולכן אינה עומדת במבחן ה''חסכונות ההסברית'' של תער אוקאם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי