  
  
  
|
 |
|
||
  נקודה קריטית |
|||
|
|||
הדבר האחרון שאני מוכן שיגידו עלי הוא שאני לא מקשיב. יכול להיות שאני תקוע בתפיסתי, יכול להיות שאני חוזר כמו תוכי על דברי, יכול להיות שפיספסתי משהו, אז אני שמח שאתה מעיר את תשומת ליבי. לכן, כדי שלא נגיע למצב שאתה תגיד שאתה מדבר אל הקיר, בוא תאמר לי עכשיו במדוייק לאילו מטענותיך התחמקתי או לא התייחסתי, למה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר שאני לא ''מקשיב'' (במובן הרחב), ומה בדיוק עלי לעשות כדי שלא תרגיש שאתה מדבר אל הקיר? זה חשוב לי מאוד. === ולתוכן הדיון: 1. במקרה ראש ממשלה איטלקי חושב שלתקשורת יש כח, זה כמובן לא אומר שהוא צודק. נכון (השאלה היא רק: האם הוא היחידי?)... 2. מה שעשתה דליה אכן לא מחייב שלתקשורת יש השפעה על המציאות. נכון, ואולם הוא עשוי לרמז על מגמה תקשורתית לנסות לסתום פיות של תפיסות שאינן מוצאות חן בעיניהם. השאלה החשובה היא: האם מקרה דליה יאירי הוא סתם ''חריג'' מקרי או מקרה קיצוני המבטא מגמה?... 3. התקשורת אמנם נותנת במה לימנים, ואולם היא עצמה בעלת אוריינטציה שמאלנית. את שטיפת המוח הזו היא מנחילה לציבור גם ''בין השורות''. דוגמה קטנה לכך נתתי בדבריו של אמנון אברמוביץ' שפעם אמר שהוא ''לא יודע'' אם לשרון יש תוכנית מדינית למלחמת חומת מגן. מה פתאום הוא משתף אותנו במה שהוא לא יודע?... האם יש מסר סמוי בדבריו? מה דעתך? ישנן דוגמאות אין ספור. רון בריימן עצמו הביא כמה, כמו השימוש בביטויים שמאלנים כמו כיבוש (במקום מלחמה או סכסוך על שטחים), ''הסכם שלום'' במקום ''הסכם אוסלו'', ''פעילי שלום'' במקום ''פעילי טרור'' (או ''פעילי שמאל''), וכו'. יש דוגמאות ללא סוף, הבאתי כמה מהן בספרי בפרק העוסק במה שאני מכנה ''הטרור הרוחני של השמאל''. ברגע שהנושא יעלה על סדר היום יגיעו הדוגמאות הללו ללא סוף. למרבה הפלא משום מה אף פעם הנושא לא מצליח להגיע לדיון ציבורי. מעניין למה?... 4. אלימות היא בעיה בכל העולם, גם בעולם הערבי (הלא מערבי). נכון. ואולם, עדיין יכול להיות שתפיסה חברתית מסויימת (כמו למשל ''חוסר גבולות'', ''הבנת אלימות'', ''העדפת שיקום על הרתעה'', ו''הגשמה עצמית'') מעודדת ומגבירה אותה. ומנגד יכול להיות שמלחמה חסרת פשרות באלימות, בלי שום ''הבנה'', בלי ''העדפת שיקום'' ובלי בלבולי ביצים, כפי שעשה ראש עיריית ניו יורק עשויה להביא לתוצאות. העובדה שהבעיה קיימת בכל העולם איננה אומרת שעלינו להרכין ראש ולאמר ''אמן כן יהי רצון'', ''כזה ראה וקדש''... 5. אפשר, אפשר ועוד איך לשבת בצד ולהגיד שהם לא בסדר. אתה רוצה שאני לא אשב בצד? אתה רוצה שאני אשב באמצע? אדרבא, בשמחה. תן לי גישה אל התקשורת. לצערי אין לי. נו, אז מה נותר לי?... (למרבה הצער אני לא מצליח להגיע גם לא לתקשורת הימנית). התקשורת אכן איננה חוסמת ימנים, ואולם עדיין יש לה בעלות על הצטיירות הדברים. אדיר זיק לעולם לא יגיע ל''תקשורת'', ואורי אורבך יודע בדיוק כיצד עליו לכתוב כדי שהתקשורת לא תקיא אותו מקרבה. קרא למשל בקישור הבא את הקטע ''אין דרקונים בימין'': זו בעצם הפיסקה האחרונה. הנה ציטוט מעניין ממנו: ''אך כל השפע הזה לא יחדור את קרום התודעה של קובעי סדר היום, כיוון שמנהלי סדר היום התקשורתי יתעלמו מהחומר הזה באופן טוטלי. זה סוג של שליטה טוטליטרית באמצעות השתקה. רק מה שעובר את הפילטר של התקשורת השמאלית ויוצא משופר שמאלני, ראוי לדיווח חדשותי והתייחסות. זה המצב הנתון, מצב בולשביקי ביסודו''. === לגבי העמדה שלי על שמאל וימין שוב אני חוזר: אני מוכן להביע איזה גמישות שתרצה. רק תגיד לי בדיוק מה אתה מצפה ממני, היכן נכשלתי. תודה. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי