|
כיצד יתכן שיש כאן רטוריקה זולה שחוזרת על עצמה בכל פעם מחדש, ואפילו משכללת את עצמה עם הזמן.
לשיטתו של שרון יש ליצור אווירה קונטרוברסלית תוך כדי הסטת הדיון באופן מכוון מעיקרו לשוליים. תוך כדי הסטת הדיון משחיל מר שרון בערמומיות רבה (כאילו בתמימות) איזשהו קישור למאמר קודם שלו בו הוא כביכול צפה את ''התופעה'' וניתח אותה כחלק מהפרוייקט הגדול שלו שבגינו הוחרם ע''י האקדמיה וגורמים ממלכתיים עלומים.
בד ובד נוצרת באופן טיבעי מחלוקת סביב דבריו (מישהו כבר הגדירו כשנוי במחלוקת...) ומכאן נפתחת לפנינו רטוריקה נוספת (ערמומית לא פחות) בה מוצג האדון כקוזאק הניגזל שכתביו הועתקו, נחמסו ונגזלו ע''י ההמונים.
סופו של הדיון, לאחר עשרות תגובות ויכוחים ומדנים, שכל צד נשאר בשלו ובסופו של יום לא התקדמנו כהוא זה לקראת המנוחה והנחלה שאנו כה מצפים לה.
בוודאי שמת לב שהתופעה הזו נמשכת כבר יותר משנה ביתר עצימות. כל זאת בחסות חופש הביטוי והדמוקרטיה.
נקודה למחשבה היא האם לא מיצינו כבר את הנושא. האם לא הגיע הזמן להגיד למר שרון ''די!'' ולהתכנס לתוך תרבות דיון עניינית וקונסטרוקטיבית. |
האם זו הדרך שלך להפצת כתביך
