|
אם היה דיקסון אומר שרוב הסיכויים ש-SARS תתמתן ותהפוך למגיפה עונתית רגילה - האם היה זוכה להיות מצוטט בארץ ישראל הרחוקה?
יש בעיה של ציבור הצמא למידע מעניין, עיתונות הרוצה לתת לו זאת ומציאות אפורה. מזכיר קצת את השביט 'קוהוטק' שזכה בשנת 1987 ליחסי ציבור מרשימים, במיוחד מצד מדענים שציפו לשביט בהיר במיוחד. בסופו של דבר הוא היה הרבה יותר עמום מהצפוי, דבר שנחזה גם הוא על ידי לא מעט מדענים, שלא זכו לציטוטים בעיתונות.
SARS הרגה אנשים, וסיכנה במיוחד את הצוות הרפואי. האם היא חדשה או שונה מאשר בעבר? קצת קשה לדעת, משום שהקריטריונים על פיהם נקבעה תחלואה ב-SARS הם גמישים מדי. השנה הבהלה התעוררה בסוף החורף, ובישראל לא נמצאו חולים. על פי אותם קריטריונים ממש יכולתי לאבחן מקרי SARS בחורף שעבר, אולם אז המחלה לא היתה קיימת. גם זיהוי הוירוס עדיין אינו מוחלט. נראה שברוב המקרים המדווחים היה וירוס ה-Corona הגורם לתחלואה. היות שבעבר לא נבדקו נוגדנים לוירוס זה, לא ברור אם זוהי התפרצותו הראשונה.
יתכן שהדבר ייבדק. יש לנו כיום כלים לזהות וירוסים גם בחולים שנפטרו לפני שנים. מדובר בעבודה קשה, אך אפשרית. בכל שנה נפטרים אנשים מ'סיבוכי שפעת'. המהלך דומה להפליא ל-SARS, ומעניין יהיה לראות את הקריטריונים למחלה בשנה הבאה. אחד מהקריטריונים של משרד הבריאות הישראלי לקביעת חשד ל-SARS היה הימצאותו של האדם לפני כן באחד האיזורים האנדמיים למחלה. מובן שלשלטונות הבריאות בהונג-קונג, סין או קנדה לא היתה הפריבילגיה הזו, וכל חולה שפעת שהסתבך נעשה חשוד. יתכן בהחלט ש-SARS נמצאת איתנו שנים, והשנה זכתה לספין באדיבות ארגון הבריאות העולמי.
אבל זו חצי צרה. כאן לפחות מדובר בבהלה ממחלה קטלנית. לעתים מעוררים שלטונות הבריאות בהלה לא מוצדקת, ומובן שאמצעי התקשורת ששים לשתף פעולה. דוגמאות הן שפעת החזירים בארה''ב של שנת 1976 וקדחת הנילוס המערבי בישראל 2002. אלה הן שתי מחלות המתקשות מאד לגרום נזק למי שחולה בהן, אך הספין שהתעורר היה כאילו אנו שמים את נפשנו בכפנו בכל פעם שאנחנו שואפים אוויר. בארה''ב חיסנו בזמנו 40,000,000 אמריקאים, כנראה לשווא. עדיין מתנהלים ויכוחים אם החיסון גרם לשיתוקים והרג אנשים או שהתופעות שנצפו היו מקריות, אבל אין כמעט ספק שהוא היה מיותר. שפעת החזירים התגלתה כמחלה לא מסוכנת. |
רחמנים בני רחמנים
