|
יש רלוונטיות | |||
|
|||
שאלתך היא בעצם לא רק: האם הוגי הדעות הערביים (האמורים לשקף את המאוויים של הציבור שלהם) מייחלים גם לדברים חיוביים?... שאלתך היא בעצם (בדרך עקיפה) - מהי שאיפתה ***האמיתית*** של הישות האיסלאמית (או הפלסטינית, אם נצטנע בדלת אמותינו)? אם אכן יתברר שאין שום שאיפה לשלום, למדינה, לשגשוג, לאושר, אלא הכל מסתובב סביב שנאה ונקמה, הרי שלא יהיה מנוס משתי מסקנות קשות וחמורות: א. כל השאיפה לשחרור מכיבוש היא ''עבודה בעיניים''. שאיפתם האמיתית היא: להשמידנו! ב. זו תרבות ברברית, שמה שמעסיק אותה זה דבר אחד ויחיד ואין בלתו, ובהעדרו הם נורא מסכנים: שנאה! האם אין הדבר רלוונטי לשאלתך? לדעתי רלוונטי ביותר. שאלת שאלה יפה מאוד שמאירה את הנושא מנקודת מבט בלתי שגרתית, שמשום מה שום אינטיליגנט אינו מצליח לשים לב אליה, בהיותו טרוד רובו ככולו בריצה עזה קדימה להילחם בכיבוש האכזר ולהביא את השלום המוסרי והנפלא המיוחל... | |||
_new_ |
המסקנה שלי היא שמי שהיטיב לתאר את העתיד שלנו | |||
|
|||
[* הוסר ביטוי לגופם של אנשים] הוא ג'. אורוול, גם באספקט ש-''שלום'' זה שאיפות השמדה של לאום, וגם בחיזוי ההתנהלות הפוליטית של המדינה הזו - בספרו חוות החיות. | |||
_new_ |
[*] זה שאריק | |||
|
|||
[* הוסר ביטוי שנוגע לגופו של אדם] אני חושב שאורוול היה מתהפך בקברו לו היה שומע אילו שימושים עושים בספריו. אני דווקא חושב שטרי גיליאם בסרטו המופלא ברזיל היטיב לתאר את המציאות שלנו. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |