|
אני חולק על דעתך | |||
|
|||
לשכנע זה נכון. אלא ששכנוע אינו נובע רק מכושר ביטוי מוצלח אלא גם ובעיקר מנגישות לתקשורת, ומאהדתה. אבל אני חולק על קביעתך שמנהיג צריך להראות תוצאות כדי לשכנע. לעניות דעתי, כפי שאני מתרשם מן המציאות: כל קשר בין תוצאות (מוצלחות) ובין קידום מנהיגים מקרי בהחלט. את הכישלונות הקולוסאלים אנו רואים בכל תחום חברתי ללא יוצא מן הכלל, לרבות התחום הבטחוני. שיא השיאים הוא אולי יוסי ביילין, שעדיין התקשורת מאפשרת לו פתחון פה, ולחילופין כנראה גם אמיר פרץ שהצליח לבזבז מאה ארבעים מיליארד שקל ב''ניהול כושל'' אך לא זה מה שיפריע לו לנסות שוב... איתמר רבינוביץ' נכשל עם סוריה, מה שלא הפריע לו ללכת לאוניברסיטת ת''א, לבזבז כספים להגדיל את הגירעון, ולצעוד בגאון לתפקיד הבכיר הבא. האם הוא היחיד? אני מסופק... אתה ראית פעם מנהיג נזרק בשל ''ניהול כושל''? אני לא. ככל הזכור לי הטיעון הזה בא רק כדי למנוע את זריקתו לכלא, בבחינת: מה אתם רוצים ממנו, המסכן בסה''כ נכשל... תנו לו עוד צ'אנס, אולי הפעם הוא יצליח... הוא אולי גם סובל מבעיות רגשיות (רגישות לכספי ציבור), בעיות טוהר (מידות) ונקיון (כפיים)... קיימת נורמה אותה אני מכנה ''בכיר לנצח'': מרגע שמישהו הופך להיות בכיר הרי שישבנו נדבק לכיסא, לא משנה בכלל מהי תרומתו או נזקו לחברה. אני קובע נחרצות: הקשר בין הצלחת מנהיג וקידומו הוא בד''כ הפוך! ותראו לי מחקרים שמפריכים טענתי זאת. אה, לא חקרו? בוודאי שלא. ''תרבות השלטון'' הרי אין דבר כזה בכלל... | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |