  
  
  
|
 |
|
||
  סיכום ביניים: מקור הרע לעתיד לבוא |
|||
|
|||
הנטיה להתיחס בסלחנות ל''אבות המייסדים'' על תפקודם במלחמת העצמאות ובתקופות אחרות, קיבעה פראדיגמה מיתולוגית בתרבות הישראלית. זה מקור הרע לעתיד לבוא, ולא מחדל זה או אחר של בן גוריון, של יגאל אלון או של יצחק רבין. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לאורי: בדיוק על כך אנחנו חלוקים |
|||
|
|||
כל עוד אתה מתמקד בחטאי העבר, שיבושם לך. יש גם מי שחטאי דוד המלך, או החטא הקדמון מטרידים את מנוחתם. למיתוס יש חיים משלו. הוא נולד משום שחברה נזקקת לו הוא מת רק כאשר אין מי שנזקק לו. בין מיתוס לאמת היסטורית יש קשר מקרי בלבד. השאלה היא אם המיתוסים של מלחמת השחרור עדין חיים בתוכנו ואם יש מי הנסמך עליהם; חוץ להיותם כר פורה לכל משליך אבן, של ''היסטוריונים חדשים'' מחד ומגלי ''אמיתות'' היסטוריות מאידך. 1. האם המיתוסים של מלחמת השחרור קיימים? דומני, ותקן אותי אם אני טועה, המיתוס היחידי שעדין נשמת חיים באפיו הוא ישובי חומה ומגדל ו''כיבוש האדמה'', שהם מטרום המדינה, משום שיש לציבור מסוים צורך בהם. אם תוכיח שהמיתוס ''מעטים מול רבים'' למעשה היה קיים רק על המפה אך בכל קרב בו ניצח צה''ל עמד לזכותו יתרון כמותי האם יש בכך איזושהי השלכה לגבי התנהגות עתידית של צה''ל? כל הסבריך עשויים להסביר למי שיקבלן מגמות בעבר, אלא אם כן תזהה את השפעתן על כיווני התפתחות עתידיים. בכך אני יותר מאשר מטיל ספק מהסיבות שמניתי בויכוח בינינו לעיל. 2. האם יש מי המסתמך על המיתוסים של מלחמת השחרור? לי לא ידוע. אודה לך אם תשכיל אותי בנושא. 3. מה צריך לעשות כדי להתמודד עם האיומים הבטחוניים הקיימים? שוב לשאלה זו אין שום קשר לא למלחמת השחרור ולא לחומה ומגדל. לך יש את התיאוריות שלך, לון-קרפלר את שלו ולחכמי מנהל וארגון את שלהם (לי הקטן, יש תיאוריות משלי). כדי שהחיזוי יהיה יותר מאשר ניחוש מתוחכם, מן הראוי שהמתודולוגיה תהיה מבוססת ושהרעיונות עליהם הם מבוססים יהיו קוהרנטיים ויובהרו בצורה רציונלית. אם יהיה לממציא התיאוריה גם מזל והשפעה ורעיונותיו יישומו ויהיה לו מזל כפול שגם יישומו לפי תיאוריה שלו ויניבו פירות, יוכל להגיד ''אמרתי לכם'' ולהיות מועמד לנובל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי: תוספת על יישום לקחים מהעבר |
|||
|
|||
אחד השאלות שהעסיקו אותי בנושא של בקרת מדיניות ממשלה, מהי המשמעות של בקרה? הציפיות שלנו מבקרה הן בראש ובראשונה לימוד משגיאות העבר הקרוב. הערכנו לא נכון את התוצאות, ובכדי לשפר אותן - נפיק לקחים ונשפר את תהליך קבלת ההחלטות. בעיה זו חופפת את רעיונותיך להשתחרר ''מקבעון מחשבתי'' ולחשוב בצורה שונה, לפחות בנושאים קיומיים כמו ''תפיסת הביטחון''. הסתבר לי שציפיות אלו הן אידיאליזציה של ארגון חברתי אוטופי. לפחות המחקרים שאליהם הגעתי מצביעים על אינרציה של צורת התנהגות בארגון המעדיף להידבק לדפוסי התנהגות מסורתיים ומוכרים. אחד מהמקרים הקיצוניים היא ההפתעה. לדעתי, הפתעה אמורה להעיד על כשל בבקרה. מה קורה כאשר אירע כשל כזה? מחקרים בתורת הארגונים טוענים שרק קטסטרופה עשויה לגרום לנהלים הפנימיים של הארגון להשתנות (SOP) וגם זאת לא תמיד. תורת המערכות והקיברנטיקה מספקות הסברים להתנהגות מערכות אורגניות התואמות את התיאוריה הדרווניסטית ואף מספקות לה הסבר. לימוד ארגוני, שהתיאוריות עד אמצע שנות השמונים ייחסו לתהליכים רציונליים מתוכננים, נתקלו בקשיים בהסבר תוצאות של מחקרי שדה והמגמות של המחקר העכשווי מצביעות על פרמטרים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם תוצאות תכנון של שחקן רציונלי יחיד. זוהי תמצית הרקע התיאורטי למה שכתבתי בתגובתי הקודמת. אם הדברים נכונים לגבי ההיסטוריה של אתמול, וודאי שהם תופשים לגבי ניפוץ מיתוסים מהעבר הרחוק יותר. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי