  
  
  
|
 |
|
||
  אורי, שאלות על מחדלי...... |
|||
|
|||
אכן, אנחנו נאלצים להתמודד עם תוצאות שגיאותינו/הצלחותינו והצלחות/שגיאות של קודמנו (למשל בן-גוריון). לכן את העמדה שלנו כלפי התוצאות צריך לשקול בכובד ראש. בין היתר, אתה אומר על בן-גוריון: ''לא רק הזנחת חזית הביטחון היתה מחדל שלו אלא גם אווירת השאננות, שאכן היתה מזיקה ומסוכנת..... כמו רוב המנהיגים לא הודה בן-גוריון באחריותו לליקויים ולמחדלים הביטחוניים, והפעיל את כישוריו הפוליטיים לבניית תדמיתו כאב-מייסד ביטחוני מצליח. כך זוכרים אותו רוב הישראלים, והזיכרון הזה אינו מתיישב עם המציאות ההיסטורית . מן הטעם הזה המחדלים שלפני מלחמת העצמאות התגלגלו למיתוס של הצלחה '' 1. במאמר אתה לא לאמירות שלא מתאימות לתוצאה שאתה מציג. האם לא נאמרו דברים, על ידי בן גוריון או אחרים, מהם ניתן להסיק שההזנחה לא הייתה כל כך חמורה כפי שאתה אומר? 2. האם מכל מה שאמר בן-גוריון בתקופה הנסקרת אין אמירות/נאומים המשדרים יותר אופטימיות? האם אין תפקיד לאמירות הפסימיות ביצירת מוטיבציה? 3. איך מסתדרת האמירה של בן-גוריון שהעולם הערבי מאורגן עם האמירה שלך שבעצם הערבים הפסידו את מלחמת העצמאות? 4. בן-גוריון אומר שמטרת הערבים החרבת המפעל הציוני. האם אין זה הכרה במהות/משמעות הבעיות בפניהן ניצבה/ניצבת הציונות/המדינה? זה לא מסתדר עם האמירה שלך שלאף אחד לא היתה ההבנה בפני מה עומד העם היהודי. 5. האם הועידה בציריך לא היתה חשובה כלל למטרות המדינה? איך זה מראה שהוא לא הבין את הווית הצבא והמלחמה? האין אפשרות לנהל מדינה עם ביקורים בחו''ל 6. האין זה אפשרי שהנאום של בן-גוריון בכנסת (1950), לא התייחס כלל למה שכתב על הבעיה הבטחונית בשנת 1939 ביומנו. 7. האין אמירות אחרות מהאמירה (של אוסטפלד) ''לא מוצו השנים הקריטיות 1946-1945, שהיו חיוניות להכנות מאסיביות למלחמה הטוטאלית הצפויה''? 8. על מה נסמכת האמירה: ''הוא האמין – כמו רוב הפוליטיקאים לאורך ההיסטוריה ובימינו, בעולם ובישראל – שרצונותיו ודיבוריו של מנהיג מתממשים אוטומטית במעשיו של הציבור''? המאמר שלך מעורר בי המון שאלות וגם רצון להביע אמירות משלי אבל אוותר על כולן חוץ מאחת. נדמה לי שגם אם זה מיתוס/אגדה הקמת המדינה בסוף שנות ה- 40 היא סימן להצלחה במעשי העם ומנהיגיו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| על מנהיג לרכז את מאמציו בנושא החשוב ביותר |
|||
|
|||
1. בן גוריון אמר דברים שונים בהרבה פורומים. אמירותיו בפרומים החסויים באותה תקופה היו ביקורתיים ופסימיים. 2. אני דן לא בהבנתו של בן גוריון את מטרות הערבים אלא בהבנתו את הוויית הצבא והמלחמה. 3. מנהיג צריך להחליט על סדר עדיפויות ולרכז את מאמציו בנושא החשוב ביותר. הנושא החשוב ביותר באותה תקופה לא היה ועידה בציריך אלא הכנות צבאיות בארץ ישראל למלחמה הצפויה. ניתן להקיש על אותו נושא משהותו הארוכה של רבין בארה''ב בזמן פרוץ האינתיפאדה הראשונה. 4. אני סבור שבנאומו בכנסת הוא כן התיחס לבעיה הביטחונית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדין נשארו פתוחות חלק נכבד מהשאלות |
|||
|
|||
על שאלתי ''. האין זה אפשרי שהנאום של בן-גוריון בכנסת (1950), לא התייחס כלל למה שכתב על הבעיה הבטחונית בשנת 1939 ביומנו.'' כתבת שהנאום היה על הבעיה הבטחונית. לא אמרת כלום לקשר לכתוב ביומן משנת 1939. אני מקבל שמנהיג צריך לדעת להחליט על סדר עדיפויות אבל העדרותו מן השטח (ישיבה בציריך) לא בהכרח מוכיחה שסדר העדיפויות שלו לא תקין. אין זה אומר שהוא לא ריכז את מירב מאמציו בנושא החשוב ביותר. אין זה אומר שלא עשה את המוטל עליו גם אם לא היה בארץ. הדיון הוא אכן על הבנת המציאות הצבאית של בן גוריון. חלק מזה היא ההבנה מה הערבים מתכננים והכנת פתרונות/תשובות. אני מניח שזו הסיבה שהזכרת את מה שאמר. מצד שני לטעון שהוא לא הבין את הווית הצבא והמלחמה על סמך חלק מאמירותיו (בפורומים חסויים) - זה לא סביר. מה שהוא ואחרים אמרו בהזדמנויות אחרות נחוץ לצורך הדיון (אם אכן הוא לא הבין את הווית הצבא). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי