|
גיבוב של מילים ריקות חסרות טעם | |||
|
|||
ההיתקלות שלך הראשונה בה אתה נדרש להקריב את בנך יחידך על עול התאולוגיה הרטורית הזאת שלך היתה מעמידה אותך במקום שבו המילים מתאבדות לפני הכתיבה שלהן . מלחמת לבנון היתה מלחמה מיותרת . מלחמה שהפכה להיות מדמנה חשיבתית לעם ובעיקר לצבא מטופש שמתנהל בתוך אוכלוסיה עוינת ,ושבה נעורה לחיים האוכלוסיה השיעית שעד אותה מלחמה היתה חלק רדום בתוך פיספס של לאומים שמרכיבים את לבנון. לפניה לפני אותה מלחמה לא היתה עדנה לאותה אוכלוסיה ,במו ידנו בראנו לנו אויב מר ואכזר ופונדמטליסטי בדמות החיזבללה. בכלל וזו אשמת השמאל דווקא ההשקפה או הרעיון שאנו עם חזק בעל צבא חזק וחברה חזקה היא סוג של הכחשה מטופשת. אנו מדינה שמאז שהוקמה חיה לה על חשבון משלם המיסים האמריקאי (ולפני זה בזזה את נצולי השואה וגזלה מהם את הכספים המעטים שקיבלו ,תוך העמדה שלה כנציגת העם היהודי-טענה מוסרית חסרת שחר ועד היום ממשיכים בשם היצוג היהודי לעשוק את שרידי הניצולים ),ובנוסף בטיפשות ממש עיקבית אנו נוהגים להסתבך בכל מיני מעשים ופעולות חסרי שחר. אומר שאם לא היתה נולדת אותה מלחמה ,או לפחות היתה מתקצרת למה שהובטח לנו אז שתהיה זו פעולה קצרה לארבעים קילומטר וחזרה ,אולי עראפת עד היום היה עוסק בסיכסוכים בתוך מחנות הפליטים בלבנון בין הפלגים השונים. הטעות הגדולה שלא יצאנו הרבה לפני מאותה ארץ הלבנון שהיא ארץ מתועבת שמאוכלסת אוכלוסיה חסרת עכבות מוסריים. אנו מדינה שאין לאזרחיה ראיה נכונה ומציאותית על מיגבלות הכוח שלנו. הטיעון משמאל בראשית אוסלו שאנו חזקים לכן נהיה נדיבים הוא גם טיעון מפוקפק. לו היתה ולו שנה אחת בה היינו עצמאים כלכלית ולו היתה פה כלכלה פורחת אמתית ,אז אולי ואחרי ביסוס חברה צודקת היה ניתן לדבר על מדינה חזקה ואפשרות לנדיבות. על סיר בשר אמריקאי אנו מנסים להתיווכח כאילו לנו יש בחירות בין אלטרנטיבות אינסופיות. כאילו הגביר מרשה לנו וירשה לנו לעולם לערער את היציבות בעולם. למי שלא טייל באמריקה כדי ללכת למחוזות של עוני אורבני מצמית ולאור זאת לחשוב על ''עוצמת'' ישראל ,על היכולת לכתוב פה כי בכלל יש למדינאי ישראלי אפשרויות אין קץ. מהלכים שלא נשענים על עוצמה אמתית ,והרי עוצמת ארה''ב נשענת ראש וראשונה על כלכלה חזקה ויציבה ,ראשית לידת המעצמה האמריקאית באה מכלכלה ושיטה פוליטית שאיפשרה חופש יחסי לעומת אירופה הישנה. איפה לנו העוצמה הכלכלית? העוצמה החברתית? הפוליטית? האם טקסט יכול להסתיר את היותנו חיים על שיירים שנלקחו מעניי אמריקה ,מרבבות הומלסים . מוסרית ראוי לנו להיות צנועים בעיקר. אבל הדיבורים פה נעים במעגלי שינאה עצמית פנימית והתכחשות ונסיון לצייר איזו תובנה חסרת שחר שיש למדינאי ישראלי יכולת תימרון רחבה ורבת עוצמה. הטקסט עצמו ככול שהינו רהוט לפעמים מכיל גבבות שנערמות לערימות בגודל של חיריה. | |||
_new_ |
חומסקי: עדינות ''לא מתעסקת''. רק האמריקנים מחוספסים | |||
|
|||
ספסים מספיק בשביל להשליט בעיראק סדר רציונאלי. בלי לנתח את מרכיבי מרכיביה ונפתולותיה של האוכלוסיה המקומית. העסק עובד, אבל אנו אנינים ובוראים מפת סביבת-''ויברח'' לצרכי שיתוק המוחין. היחצני''ם טובים בזה, בשביל זה משלמים להם.. בני אדם אינם כה שונים מזה מזה, והם מבינים כולם את שפת הרציונאליות, בבחינת המכנה הנמוך והגבוה כאחד המשותף לכולם. פראות פורעת זו פראות. פתחלנד זו פתחלנד - זו שהיתה שם לפני החיזבאללה שהיה בר-ניפנוף מהרגע שהגיח - רק שהאמריקנים היו עושים זאת. בעוד אנו מדברים על ''גורם כוח חדש באיזור שרק הדברות איתו תבטיח סדר'', כמו שהמאפיה הישליטה סדר בבלגן... ועראפת בגבולנו הצפוני לא היה בדיוק סנטה קלאוס שם, לא כלפינו ובוודאי לא כלפי אזרחי לבנון שמרר את חייהם. לבנון, זו שהיתה לפני שתקע שם יתידותיו שוויץ של המזרח התיכון, והפכה אחריו למחששת סמים הרוסה. ארץ שדות פרג הלבנון במקום ארז הלבנון של פעם.. עראפת - לא על גבולינו הצפוני, אך על אחת כמה וכמה לא אצלנו בבית. היה לו ולאנשיו טוב בטוניס - אכלו כבש, נסעו במרצדסים וגרו בוילות ים תיכוניות לבנות - דבר שהיה אחד מהישגיה הקטנים של המלחמה. היה צריך להשאיר אותו שם, ולא להגיש לו על מגש האיוולת את הגדה (יו''ש) כדי שיתחיל באופן כפייתי לחרחר שם מדנים. גם אנחנו אכלנו שם פעם, שפודי כבש וחומוס, לפני שהמדנים פרצו, וכאשר שהאנשים היו לעיתים גם נעימי סבר שם ולא מוכי הסתה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |