  
  
  
|
 |
|
||
  לחומסקי: האם צ'רצ'יל היה גנראל? |
|||
|
|||
כדי להבין את הוויית הצבא והמלחמה לא צריך להיות גנראל ואולי אף רצוי לא להיות גנראל. גנראלים הם במקרה הטוב טכנאים מעולים כמק ארתור האמריקאי לדוגמא. כדי להבין את הוויית הצבא והמלחמה צריך להיות חכם ולהקדיש אנרגיה אינטלקטואלית לנושא. בן גוריון היה חכם מאוד, אך לא השקיע את עצמו בתחום זה (כפי שהשקיע צ'רצ'יל בשנות השלושים לדוגמא) עד סוף 1946. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הקלות הבלתי נסבלת |
|||
|
|||
שבה אתה יושב לך כנראה בחדר ממוזג וטוען טענות לגבי העבר היא כשלעצמה מרתקת. הרי ישראל או הישוב אז היה תחת כיבוש ,איזה צבא יכול להתבסס תחת כיבוש? איזו דמיון מעצב חשיבה כזאת? ערב רב של ניצולים ושלי ישוב מצומק ,דל ביכולותיו הכלכליות ומפוצל פוליטית. איפה נולדה המחשבה שמתוך המנדט הבריטי יעור לו צבא ענק מעצמתי ויכבוש לו חלקות נרחבות תוך בעיטה בישבני הערבים מסביב? דווקא כל מה שאתה אומר על הזקן מצייר אותו ראוי יותר ממה שמגיע לו. צבא שנסמך על פליטי שואה ,שעד היום חלקם אלמוניים ,מצייר את המציאות האמתית שם באור אמיתי. אבל כבר נאמר שהנייר סובל הכל ואפשר לכתוב דברים חסרי שחר . אגב יש לי ביקורת רבה על הזקן ועל הישוב אז ,אבל בטח שלא על הקמת הצבא ,על המאבק היחידי שאפשר לומר עליו שהיה מאבק מדמם ומפואר ויחד עם זה ראוי מוסרית שנעשה תחת מיגבלות שאנו בכלל לא מסוגלים לדמיין. ויש היום היסטוריונים שבכלל מדברים על עדיפות ''כמותית'' במלחמה ההיא של צה''ל על צבאות ערב הפולשים. בכלל כשחושבים על הציבור הזה הנקרא היסטוריונים לפעמים בא לי אישית לצחוק צחוק נוגה. ואפילו יש כמה שקוראים לערימות המלל הזה ''מדע''. בסוף אותה מלחמה נולדה ישראל ,ועצם זה שהיא לא נחרבה אחרי פלישת עמי ערב אליה ,מראה את צדקתו של הזקן וגם את יכולתו בזמן קצר לעצב צבא ומדינה . אמנם אחר כך נעשו מעשים שלא יעשו . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סך כל כוח הפלישה הערבי במלחמת העצמאות מנה |
|||
|
|||
30 אלף איש. בסוף מלחמת העצמאות מנה צה''ל 120 אלף איש. אלה הנתונים את המשמעות תסיק בעצמך. הרי אתה לא היסטוריון בחדר ממוזג אוויר ומשום כך אתה כנראה בעל יכולת אנליזה גבוהה בהרבה משלי.שם משפחתך לפחות מחייב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רגע משהו חסר |
|||
|
|||
הפלסטינים לא נחשבים? רק הצבאות הפולשים היוו 30000 כלומר כולם כוח לוחם כמעט ,ויחדיו עם האוכלוסיה המקומית שמיספרה גדול מהמספר של הישוב היהודי הם מהוים קבוצה די מאיימת הלא כך? מה מספרם של הלוחמים המקומיים? ונניח אני מקבל את הקביעה שלך על המספר הזה 120000 אני מניח ,כמה מהם היוו כוח לוחם ממש? ולבסוף אם אכן בסיום המלחמה היה כוח של 120000 הרי שמישוב שמנה 600000 ,נוצר כוח כזה שמראה על יכולת אירגון די טובה והתגיסות די גבוה..הלא כך ,אז על מה תלין? כן בעיקרון מלאכה כל כך קלוקלת שנעשית בידיים די לא מיומנות מזכירה לי את המחשבה האפשרית אם כי ההזויה של נשק של היום שנשלח במיסדרון הזמן לעבר הכוח הלוחם העברי ומביא לנצחון סוחף, ונוסיף לכך שיש סדרות טלויזיה שאפילו עושות מעשים כאלה לאור היום. בין זה לבין שיקוף אמיתי של ההיסטוריה יש פער די גדול . ואיני בטוח שהסיבה היא דווקא מזגן מקרטע... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אחרי החלטת הכ''ט בנובמבר היו ליהודים 5000 |
|||
|
|||
מגוייסים ולפלסטינים 300. אחרי חודש היו לפלסטינים 900 וליהודים 10.000. אחרי דיר יאסין ב- 9 באפריל 1948 לא היתה לפלסטינים שום משמעות צבאית. ואחרי הקמת המדינה והפלישה הפלסטינים לא נטלו חלק במלחמה. אגב, זה שהיכולת הארגונית של היהודים עלתה על יכולתם של הפלסטינים בתחום זה באותה תקופה, אינו מלמד על יכולת גבוהה שלנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילשטיין צודק בנתונים. בן גוריון - בהחלטה |
|||
|
|||
בשלב השלישי של מלחמת השחרור לצהל היה כבר עדיפות מוחלטת על הפולשים, שלא לדבר על שרידי ההתנגדות הפלסטינית הפנימית. יגאל אלון, מפקד הפלמ''ח, חש שניתן להגיע להשגים צבאיים גדולים יותר ופנה לבן גוריון בבקשה שיאשר כיבוש יהודה ושומרון! היתה לו תכנית, ולפי כל ההערכות היא היתה ברת ביצוע מבחינה צבאית. הבקשה הופנתה כאשר כבר התחילו השיחות ברודוס. בן גוריון לא שעה לבקשתו של אלון. לאחר שנחתמו ההסכמים אמר לו: השלום עדיף על שטח, בייחוד כשהשטח מאוכלס בצפיפות על ידי ערבים, וכי המקומות הקדושים ליהודים הובטחה לנו בהסכם שביתת הנשק (עניין אחרון זה לא כובד על ידי ירדן). לסיכום, אי כיבוש יהודה ושומרון נבע מהחלטה מדינית של בן גוריון, ולא מכך שהדבר אינו אפשרי! דבר זה מערער את טיעונו של מילשטיין. אם כי, אפשר בהחלט לראות בחוסר המקצועיות הצבאית אחד הגורמים לאבידות הרבות שספגנו במלחמת העצמאות, ובעיקר בשני שלביה הראשונים. מעניין, שמהות הוויכוח לא השתנתה מאז ועד היום, ויסודה הוא ציוני מדיני ולא צבאי! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צבא, מלחמה ומדיניות |
|||
|
|||
הטיעון שלי הוא, שהיכולת הצבאית מגבה את המהלכים המדיניים (והציוניים לפי הניסוח שלך). כאשר מנהיג כמו בן גוריון אינו מבין את התחום הצבאי, והמדובר לפני המלחמה ולא בסיומה, הרי שלאי הבנתו זאת יש משמעות מאקרו-אסטרטגית ומאקרו מדינית. אותם דברים אמורים לגבי יצחק רבין בתקופת הסכם אוסלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילשטיין, אני צפיתי בתולדות מלחמת העולם ה2 בערוץ |
|||
|
|||
ההסטוריה (כן גם הראשונה ועוד תקופות). איני היסטוריון ולכן איני יודע לשפוט מהיבט זה. אך בלא מעט מהתוכניות תקפו את צרציל על החלטות צבאיות רבות שנטל ולא רק אותו. גם לא מעט גנרלים בריטים ואמריקאים שטעו והטעו ולא הבינו את מפת הלחימה. עובדה היא שצרציל לא נבחר לקדנציה נוספת למרות הניצחון של בנות הברית . נראה לי שעל כל מנהיג פוליטי ניתן לבוא בביקורת במיוחד שהמבקרים באים עם פרספקטיבה רחבה יותר ממרחק של זמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לראובן, דברתי על צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה |
|||
|
|||
ולא הראשונה.שאלת היבחרותו אינה רלוונטית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צ'רצ'יל היה אדמירל במלחה''ע ה-I, אאל''ט |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| שטות |
|||
|
|||
במילחמת העולם הראשונה צ'רצ'יל כיהן תקופה מסויימת כשר הצי. באנגלית התואר הוא ''הלורד הראשון של האדמירליות''. אין לזה שום קשר עם הדרגה של אדמירל. אחרי כישלון ניסיון הפלישה לגליפולי הוא נאלץ להתפטר. צ'רצ'יל מעולם לא לבש מדים והניסיון הצבאי היחיד שלו היה ככתב צבאי במילחמת הבורים בראשית המאה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מסתבר שנסיון של כתב צבאי מקנה הבנה לא רעה |
|||
|
|||
בהוויית הצבא והמלחמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש בזה הרבה אמת |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטעם לכך שכתבים צבאיים במקרים רבים יותר |
|||
|
|||
אינטליגנטים מגנרלים. ואגב, כתב לא צבאי אמנם, טומי לפיד, היום הוא מנהיג המפלגה השלישית בגודלה בישראל והוא יותר אינטליגנטי מרוב האנשים בפוליטיקה ובמערכת הביטחון בישראל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי