  
  
  
|
 |
|
||
  גבולות ההפרטה |
|||
|
|||
כללי ---- דומני שנקודות המוצא בסיסיות שלנו שונות. האידיאולוגיה הכלכלית התבססה על כך שמטרת ארגון פרטי היא להרוויח. פילוסופיה זאת השתנתה במהלך עשרים השנה האחרונות (ראה התפתחות תקן (ISO 2000 (9000)- התקן העוסק בבקרה ניהולית). ארגון קיים כידי להשביע את רצון לקוחותיו, ואלו משמשים לו שגרירים המרחיבים את עסקיו. הרווח אינו אלא אחת התוצאות של פעילות עסקית נכונה. בקרה ----- מידת הצלחתו של ארגון לעמוד במטרותיו מוערך ע''י מערכת בקרה. הפרמטרים של כלי זה הם תשומות ותפוקות. המערכת המוכרת במיוחד לכלכלנים היא מערכת שניתן למדוד ברמת דיוק סבירה את שני הפרמטרים האלה. למעשה, ארגונים ציבוריים מורכבים מארבע האפשריות של היכולת למדוד את שניהם. רק בארגון יצרני ניתן למדדם, אך במערכת חינוך למשל, תבדוק את התשומות לפי נוכחות המורים והתלמידים? איך תמדוד את התפוקות, לפי הצלחה בבחינות? האם קיים קשר ישיר בין שני פרמטרים אלה במערכת החינוך? כנ''ל לגבי שירותי בריאות וניתן להביא עוד דוגמאות. אני מפנה אותך לסופו של המאמר ''האם תיתכן בקרה של מדיניות ממשלתית'', המדבר על סוגיות אלה:http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... אוסיף ואומר שגודלו של הארגון הפרטי קובע מאד לגבי צורת ניהולו. ככל שהארגון גדול יותר, דפוסי התנהגותו וצורת קבלת ההחלטות של מועצת המנהלים שלו קרובות מאד להתנהגות גופים ציבוריים (ועל כך יש ספרות עניפה העוסקת בנושא). בהקצנה, ארגון פועל לפי הכללים הכלכליים הטהורים בשתי פאזות של קיומו: בהקמה ובמשבר קיומי (לפני פשיטת רג). בתקופת הביניים, שהיא למעשה אורך חיי הארגון, הפוליטיקה הארגונית קובעת בקרבה מפתיעה לזו הקיימת במשרדים של חברות ציבורית. לא שאתה טועה, אך ממצאי המחקרים של יועצי ניהול לא תומכים בנקודת המוצא שלך. חלוקת מניות ----------- לא הבנתי מהו מנגנון חלוקת המניות שאתה מציע. האם האזרח לא ישלם? אם ישלם, האם יוכל לקנות מניות רק לפי שיקולים כלכליים? אם האפשרות השניה קיימת, מה ימנע התאגדויות לרכישת שליטה בחברות רווחיות ע''י כרישים כלכליים? האם חוק התאגידים או החוק נגד קרטלים יכול להיות אפקטיבי? בקיצור, האזרח יעביר את הצבעתו מנבחריו לבעלי הון שאותם אינו מכיר, גם אם המגבלות שאתה מציע לגבי הזמן. למעשה הוא יאבד את יכולת ההשפעה שלו על הניהול, כאשר אפילו הקלפי נלקחת ממנו. כפי שאמרתי בהערה הראשונה, לא שאינך צודק בעיקון, אלא שהצגת הדברים, כולל בשתי ההפניות שלך, נראית לי במידה זו או אחרת פשטנית מדי. לא מה שבידיים פרטיות הוא בהכרח יעיל (נסה לפנות לברור עניין כלשהו בחברות הכבלים או הלווין) ולא מה שבידי נבחרי ציבור מנוהל גרוע. לדעתי הכל מתחיל ונגמר בבקרה הניהולית (רק לדוגמה התפוצצות הבועה של ביקורת רואי החשבון בחברת ''האוויר'' בארה''ב רק לפני שנה). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גבולות ההפרטה - תשובה |
|||
|
|||
מנגנון החלוקה יהיה פשוט ויתבצע בצורה דומה למה שהיה פעם בקיבוץ. ההצעה שלי מדברת על חלוקת המניות לאזרחים ללא תשלום (זה ממילא שלהם). אבל תהיה לכל אזרח אופציה להגיד שהוא מוותר לפני היום הקובע. ביום הקובע תצא הודעה שתודיע לאזרחים כמה מניות כל אחד יקבל. מאותו רגע שיקבלו האזרחים את המניות הם יהיו הבעלים בפועל של הנכס/חברה. זה החלק הקל. גם במקרה הגרוע זוהי הפרטה יותר הוגנת מהפרטה לגרעיני שליטה כי אז האזרח הפשוט עשוי להרוויח משהו בדרך של הנכס לידי הפטריצים. אני כמובן מאד מודע לבעיות רציניות בשוק הפרטי האמריקאי (וגם בארץ) וגם כתבתי על כך כאן מאמר (הפרטה בזהירות, 8.5.2003, הקישור מצורף) במדור זה. דובר שם במפורש על פרש אנרון וספיחיה ועל החשש מתוצאות דומות בחברות אחרות. אני אישית חושב שאי הודאות שנובעת מהבעיה הזאת (קריסת מערכת הבקרה?) היא גורם שמעכב את חידוש הצמיחה בשוק האמריקאי. לדעתי, הרווח ארוך הטווח הוא עדין המטרה הראשית של עסק כלכלי וזוהי הסיבה מדוע שביעות הרצון של הלקוח הוא מטרה נוספת. במהלך כתיבת התשובה, הקודמת, אכן חשבתי כי נושא הבקרה הוא נושא מרכזי בתהליך הניהולי אבל בסופו של דבר לא העליתי אותו בתשובתי. אני חושב שהסיבה לכך היא פשוטה אני לא כל כך מכיר את הנושא. ממה שכתבת כאן, לא נראה לי שהטענה שלך סותרת את דברי (שתי הפאזות בקיומו של האירגון בהן הוא נוהג לפי כללים כלכליים טהורים). העמדה שהצגתי מתעלמת בעצם מבעיית הבקרה הניהולית ולכן בעיניך לא שלמה. אני חשב שבעיית הבקרה (ופיזור אינפורמציה בין חלקי האירגון) היא גורם לפשרה הניהולית בנושא המטרות של העסק. לא כל דבר ניתן למדידה ואם כן יש פיגור בין זמן המדידה, הפרשנות ולכן פיגור מה בתגובה. מכאן שהרווח המושג הוא לא אופטימלי. יש בעולם הגדול בתי ספר פרטיים שמרוויחים לא רע אבל אינני יודע איך ניתן למדוד את הפרמטרים, תשומות ותפוקות, הנחוצים לביצוע הבקרה. אבל מערכת החינוך יכולה למדוד את עצמה על ידי שביעות רצון לקוחותיה - משפחת התלמיד. קישורים: הפרטה בזהירות: דיון 1397 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מספר שאלות להבהרה |
|||
|
|||
1. ההפרטה המוצעת על ידך מה משמעות הרעיון שהמניות יוצעו לכולם? מדוע מישהו יסרב אם מציעים לו משהו בחינם? אם יחולקו דיווידנדים לבעלי המניות של חברה מרוויחה, אין זה משנה מתי, הרי שמראש קיים סיכוי לרווח של יותר מאפס. מה קורה לחברה מפסידה? מה בכלל תהיה אז משמעות למניה שכל אזרח יחזיק בכיסו? האם אתה מציע ''מניית מורל''? מניסיוני הפרטי בחלוקת מניות לעובדים במפעלי הי-טק קנית משום שהאמנת בעתיד החברה. מעבר לזה, התגאית להימנות על עובדיה ולהכריז על כך בראש חוצות. כמובן שיכולת לממש את רווחיך אחרי פרק זמן, אך מי שעשה זאת בדרך כלל היו המנהלים שידעו להפעיל את הפרצות המתאימות ולגרוף את הרווחים (ראה דוגמת אפי ארזי בסייטק), בעוד שהפרצה נסגרה מייד לאחר שהראשון והיחידי עבר דרכה. א. אחרי הקדמה כל כך ארוכה, מהי לדעתך משמעות המניה שעולה לא כלום לאזרח? ב. מובן שאין בכך תשובה לשאלה מי ינהל את החברה שהופרטה ולמה ירצה מישהו לנהל אותה אם לא יובטחו לו לפחות אותן הטבות הניתנות בחברה כלכלית רגילה? ג. מדוע זה מזכיר לי קיבוץ גדול אחד שנקרא פעם ברה''מ? 2. בקרה - או תשואות מול תשומות. נשאר ללא תשובה. המשוואה אינה משוואה חשבונאית פשוטה והשתמשתי בבקרה רק כדי להצביע על הבעיה. יש אמנם בתי ספר פרטיים מרוויחים, לדוגמה בית ספר ידוע בצרפת ששימש חממה לכל מנהיגי המדינה בכל התחומים ושהצרפתים החליטו לקצץ את תקציבו בשנה שעברה. הרעון הבסיסי היה מעולה. בית הספר הוקם בשעתו ביוזמת דה-גול איש החזון שביקש לטייב את האדמיניסטרציה. המטרה שהושגה בעשר השנים הראשונות לקיומו התמסדה והתוצאה: בית ספר המבטיח קריירה לבוגריו. הכניסה בשעריו לפחות כמו הכניסה לאיגוד רואי החשבון בארצנו. איך אמר מי שאמר Power abuse. יש לי הרגשה שיש כמה נקודות נוספות שכדאי לתת עליהם את הדעת בהצעתך. ככל שאני מהרהר בה אני מוצא יותר שאלות מאשר תשובות, אך דומני שנסתפק בכך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובות לשאלות ההבהרה |
|||
|
|||
נתחיל בציטוט מספר שנכתב על ידי פרופסור חיים ברקאי בסוף שנות ה- 70 (''התפתחות המשק הקיבוצי''. המקור נכתב באנגלית ויצא לאור בשנת 1977. הגירסה העברית הוצאה לאור על ידי מכון פאלק באוניברסיטה העברית, 1980) : ''הניתוח של מודל מערכת הייצור מוליך למסקנה שתורת הייצור הניאוקלסית המקובלת, המוליכה להגדרת ככלי התנהגות אופטימליים לפירמה ''רגילה'', ישימה גם למערכת הייצור של הקיבוץ. ההרכב האופטימלי של מכלל המוצרים וההקצאה האופטימלית של גורמי ייצור נקבעים, לפיכך, על-ידי תנאי שיווי משקל ה''מקובלים''. על רקע הידוע היום על התנועה הקיבוצית זה עדין משב רוח רענן. הסיכוי שקיבוץ בן המערכת היצרנית פועלת על פי העקרונות הללו יתמוטט כלכלית קטן יותר מאלו שלא. לכן הדמיון לקיבוץ, אם אכן קיים, לא צריך להדאיג. למעשה אני מכיר לא מעט קיבוצים שהצליחו ומצליחים כלכלית למרות שהשינוי החברתי שהנהיגו בעשורים האחרונים היו מינימליים. מניה של חברה ציבורית (שהולכת להפרטה) בעצם נרכשה/נוצרה על ידי האזרחים. לכן חלקת מניות אלו היא, בעצם, העברה לשליטה ישירה של האזרח מה שבעצם שלו. לכן אין סיבה שישלם עבור המניה. המנהל של החברה המופרטת יהיה מי שבעלי המניות בחרו. המנהל יתוגמל לפי יצירת ערך רווח כמו שבגופים כלכליים אחרים. אבל כמו בגופים אחרים פעולתו תצטרך להתאים ליעדי החברה המופרטת שאינם שונים מיעדי אירגונים כלכליים אחרים. כמובן, שאפשר להטיל על תהליך קבלת ההחלטות אילוצים שונים (כולל אלו שאתה העלית בתגובותיך כאן). דיבידנדים יחולקו אם החברה המופרטת תרוויח ותחליט שכדאי יותר לחלק רווחים מאשר לממש יעדים אחרים. חברה מפסידה תאלץ בסופו של דבר לדרוש מבעלי המניות להביא כסף ''מהבית'' (השקעת בעלים). זוהי סיבה שאזרח עשוי להחליט שהוא בוחר לא לקחת ממניות חברה מסויימת בעת ההפרטה-חלוקה. סירוב יכול לבוא מסיבות רבות אחרות שחלקן אפילו אינן רציונאליות. אני חושב שאילוצים (תשומות?) שניתנים למדידה אפשר לשלב במודל שמחשב את מקסימום הרווח מתהליך הייצור. התשואה (הרווח) מושפעת גם מ''תשומות'' (פרמטרים) שלא ניתן למדוד כמותית ולכן יש, למעשה, נעלמים במודל הניהולי עד יום הדיווח. אני מניח שמודל ניהולי עם כלי בקרה יותר טובים ישיג תוצאות יותר אופטימליות. אני מצטער שהדיון מעלה יותר שאלות מתשובות אבל בלי השאלות אולי לא ימצאו תשובות כלל. אני לגמרי לא בטוח שעניתי תשובה טובה בנושא הבקרה ולכן ודאי כאן נשארו שאלות ללא תשובה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה על ההבהרות |
|||
|
|||
פילוסוף הנחשב לאחד החשובים בימינו Richard Rorty טען שהדיאלוג הוא הדרך היחידה לברר את האמת שהמצאנו (בניגוד לדיעה שאמת חושפים). ככל שעולות יותר שאלות כן הדיון מהנה יותר, לפחות לטעמי; אבל את זה נשאיר כבר לדיון הבא. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי