|
עשוי להבהיר:
כיצד מאפיינים של ''פימפרנל סמיט'' ודמויות אחרות שגילם לסלי האוורד המשקפים את אתוס רוח הלחימה והעמידה הבריטית (ויש שיאמרו: הנארטיב אודות קור הרוח, התושייה מול כוח עדיף, הג'נטלמניות ללא דופי - אתוס ששימש בגלגול צורה בין היתר גם בספרי ג'ימס בונד שנים לאחר מכן);
כיצד אותו אתוס שצ'רצ'יל פעל ברוחו באותן שנים מכריעות - הקווים משותפים בין אתוס ההתנגדות והתגר הבריטי כנגד כוחות הרשע שגילם השחקן ובין הוויית העמידה והתנגדות של צ'רצ'יל - פעלו ליצור
1) הן את האגדה העממית אודות הכפיל בליסבון (אם אכן אין סימוכין מבוססים לסיפור הכפיל בזמן וועידת קהיר).
2) והן את הזהות המיוחסת למר האוורד ככפילו של צ'רצ'יל.
זהו הסבר פשוט יותר, המתאים הן לאותם זמנים, הן למאפייני דמותו של צ'רצ'יל בשנות מלחה''ע 2 , והן למאפייני דמויות שגילם השחקן.
זאת כתחליף עדיף להסתבכות בסיפור מעשה עתיר ומסורבל פרטים שבסופו שאינו מבהיר ולא כלום.
למשל: אם גם הכפיל עלה למטוס, וגם השחקן היה בו, עדיין לא ברור למה מזהים את השחקן עם דמותו של הכפיל;
ושום אקרובטיקה מילולית המביאה פרטים נוספים על הכפיל כהסחה להגעת והשתתפות צ'רצ'יל בוועידת קהיר, 43 , שום הכברת פרטים כזאת לא תטשטש את העובדה הפשוטה ש''התמזגות'' דמות הכפיל המשוער בדימיון העממי עם דמות השחקן הצעיר יחסית - התמזגות כזאת הינה שרירותית ולא סבירה. |
התאור שהבאתי, הקרוב לרוח, הוויית ובעיות אותו זמן,
