  
  
  
|
 |
|
||
  הסופרת הנפלאה מרגריט יורסנר דווקא חרגה מעיקרון |
|||
|
|||
זה. גישתי אינה נוסח ז'דנוב - שיש להסביר ל''המונים'' הכל בלשון פשוטה, אך גישתי גם במובן מה לא רחוקה ממנה וקרובה לגישת יורסנר. לעיתים יש לתת באופן ''חיצוני'' ליצירה מעין נקודות תובנה סביבם מתלכדים פרטים רבים כמו טיפות מים המתעבות לענן. (זוהי אגב הבנה נוספת שלי המרחיבה את גישת יורסנר שהיתה אינטואיטיבית). ניתן לדבר לעיתים על רובד נוסף, שהפרט עשוי ללמוד ממנו משהוא לגבי היחס ''אני הקורא-היצירה'', ולשנותו באופן בונה לפרקים. אני מאמין בשינוי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יש המאמינים בשינוי כתוצאה ממפגש הפרט עם נקודות |
|||
|
|||
המחוללות ''התעבות'' תוכן פנימי לאינטגרציה חדשה. ויש המאמינים באכיפה כוחנית ושתילה בכוח של תכנים (כגון מיתוסים בנוסח ''צריך מיתוסים בחיים'') הן מצד השמאל, והן מצד הימין. הנקודה כאן אינה פוליטיקה, אלא, לעיתים, נהמת נפשו של הפרט. אכן, כוח לאנשים מסויימים בעלי גישות אוכפות המשקפות תכופות דלות רמת המורכבות הפנימית ואוריינטציה ''פיזית-קונקרטית'' - כוח כפייה והשפעה לאנשים מסוג זה עשוי להיות מסוכן. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי