  
  
  
|
 |
|
||
  עליסה בארץ אוסלו |
|||
|
|||
אינני יודע מדוע, אך דומה לעיתים כי טורך הוא השירות הטוב ביותר שנעשה אי פעם לימין הישראלי על כל שוליו השונים. לו הייתי איש ימין הייתי מברך ומתפלל מדי שבוע להופעת טורך זה, אשר כנראה מכה בשמאל הישראלי יותר מכל דבר אחר שניתן להעלות על הדעת. הקריאה בטורך משולה לשיטתי לקריאת עליסה בארץ הפלאות-בלהות, שם כזכור לך עוברת הגיבורה לצידה השני של המראה ומפרשת ומתפרשת בהתאם למצב חדש זה. הדואליזם המצוי בכתיבתך מוחק כל סוג של שרידי הומניזם אשר בו אתה מבקש להתעטף, ודומה כי מאבקך הדיכוטומי באלה האוחזים בדיעות קוטביות לשלך גורם לך להידמות אליהם משהו, והאמן לי גדעון כי אני אומר זאת עם יד על הלב. העובדה שאתה בוחר להתרכז בביקורת חד צדדית ומונוליתית, אשר לצערי מנותקת מקונטקסט כללי לעיתים קרובות, מרחיקה אותך מכל מחנה הומניסטי אליו אתה מבקש להשתייך. העמדת סבלם של הפלסטינאים במרכז יריעת הסיפור כמעין מראה לגזענות הישראלים לשיטתך אינו משאיר כל מקום לספק כי חד צדדיותך זו אכן ממקמת אותך בשוליו הקיצוניים ביותר של השמאל הישראלי שהינו למעשה הימין הלאומני הפלסטינאי, ולעיתים אף מעבר לכך. הגנתך על חבר הכנסת בשארה, אשר חיפש במכוון פרובוקציות אלו על ידי נאומו זו במדינת אוייב מוצהרת, מטילה צל לא קטן על פירושיך השונים להתרחשויות כפי שאתה בוחר להביאן; בשארה אמר אכן שהחיזבאללה ניהל מאבק מוצלח וצודק נגד הפולש הישראלי, אך צא וראה כי מאבק זה ממשיך גם לאחר שישראל נסוגה משטחי דרום לבנון. לולא היה צודק נימוקך זה, הרי שהחיזבאללה בדרום לבנון היה פוסק מזמן ממאבקו נגד ישראל לאחר נסיגתה של זו, אך משום מה בחרת שלא לטפל בפרט שולי זה. יש לשער שאף הכנת למקרה זה את תירוץ 'חוות שבעא', אשר אמורה להמשיך ולהצדיק כל המשך המאבק בכובש הציוני בכל אמצעי אפשרי. לא נותר אלא לקוות כי על משקל זה, לאחר נסיגה מלאה משטחי 67, לא יימשך הטרור הפלסטינאי בגלל תירוץ הפליטים אשר אינם מורשים לחזור ולקבל את בתיהם העשוקים, ואשר אינם מוכנים להסתפק בפיצויים כספיים ולהקים את מדינתם הפלסטינאית לצד מדינת ישראל. לא ולא. מסתבר כי התירוץ תמיד ימצא. אתה בוודאי זוכר שכיניתי זאת תיאולוגיית-טרור: צדה השני של המראה יספק תמיד את הנימוק לחוסר היכולת להגיע אל המנוחה והנחלה, וימשיך לנווט את הדחף הבלתי נשלט להמשיך ולתקן את העולם עד שלא ישאר כל דבר שניתן לתקן. גם טיעונך השני בדבר הזכות הלגיטימית להתקומם נגד כיבוש הינה חלקית בלבד, היות והתקוממות זו אינה יכולה להיות מלווה ברצח מכוון וברברי של נשים וילדים כמטרה בפני עצמה. מבחינה זו ניתן להשלים את המשפט שהבאת להמשך הטבעי שיגרוס כי ''העם הפלסטינאי רשאי להתקומם נגד הכיבוש. זכות אוניברסלית השמורה על פי החוק הבינלאומי לכל עם הנתון לכיבוש ודיכוי - ממש כמו והעם היהודי בישראל, אשר זכאי בכל אופן לגיטימי להתגונן בפני מעשי הטרור הברברים של העם הפלסטינאי, במסגרת מלחמת התגוננותו נגד רוצחי אזרחים, נשים וילדים המבצעים זאת בשם הזכות הלגיטימית להתגונן לכאורה מכיבוש''. כידוע לך אני מאוד זהיר בהענקת שם התואר או שם העצם 'גזען' לאנשים או לארגונים שונים, אך עליי לרמוז כי במקום בו קיים גזען בן העולם הראשון יכול להיות קיים גזען בן העולם השלישי. תמיכה בגזענות מהסוג השלישי אינה יכולה לטהר את שרץ הגזענות הראשונה, ודומה כי פעולה זו עלולה להכתים את המשתמש בה במעין 'גזענות הפוכה' לשיטתי. נקודה למחשבה. אם נחזור לאגדת עליסה הרי שעלינו לזכור כי לעיתים קרובות צידה השני של המראה יכול להיות מטונף ומסריח כצידה הראשון. השאלה היכן עומד כל אדם בהתבוננותו בבבואתו היא רק עניין של מיקום, אשר בו יכולים כל מנמקי הצדק האבסולוטי להתלות כמוצאי שלל רב, לאחר שבחרו את המקום המתאים מבחינתם. אם זהו השמאל האמיתי והשפוי שאתה מבקש להציע, הרי שאני מצוי ימינה ממנו, מן הסתם בקרב נציגי השמאל הישראלי המתון לשיטתך, אשר מעוניין ליצור מצב של שתי מדינות ריבוניות ועצמאיות לשני עמים בגבולות הקו הירוק של שנת 1967, ללא כל חיפושי צדק אוניברסלי למתקדמים, ונסיונות הסבר לדברים שאינם ניתנים לכל הסבר. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אלכס יקירי, החלמת חלום או .....? |
|||
|
|||
אלכס בחורי הטוב והצעיר, כאשר קראתי את הערותיך כלפיי תהיתי, האם לא טעית בזיהוי האיש איתו אתה מתווכח? דומה כי בנית בחלומך דמות דמיונית שאין לה קשר אליי, וקראת לה גדעון ספירו. בסדר, זו זכותך, רק רצוי שתדע כי הגדעון ספירו שהזית וגדעון ספירו הכותב את טורו, הם שני אנשים שונים ואני מודיע כאן ברבים, על פי הכלל היהודי המוכר שלפני עיוור לא תשים מכשול, שאין לי קשר אל הגדעון ספירו שברא אלכס הטוב והמטיב. ולהלן כמה הארות והערות מסבירות. הגדעון ספירו שאלכס מאן משרטט הוא אידיאליסט חסר תקנה ובלתי מצוי הנלחם למען הצדק המוחלט. גדעון ספירו בשר ודם הכותב כאן, רחוק מהצדק המוחלט כמטרה קונקרטית (אפילו לו במסגרת ביאת המשיח), מעולם לא הוציא שתי מלים אלה כיעד במאבקיו הציבוריים או בכתיבתו העיתונאית. הוא מסתפק במטרות צנועות כמו סיום הכיבוש ויצירת חברה דמוקרטית השואפת ליישם את התקן הבינלאומי של ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם שהתקבלה באו''ם ב- 1948. גדעון ספירו של אלכס מאן תומך בחיזבאללה, מתעסק בחוות שבעא ותומך בהופעותיו של בשארה בסוריה. גדעון ספירו בשר ודם, הכותב כאן, סבור שארגון החיזבאללה הוא יציר כפיו של פושע המלחמה אריאל שרון שיזם את המלחמה הנוראה בלבנון, ורק שרון הצליח להעניק לחיזבאללה את ההילה של לוחמי שיחרור. גדעון ספירו הבשר ודם הכותב כאן, הגם שהכיר בזכותם של לוחמי החיזבאללה לגרש את צבא הפלישה הישראלי מלבנון, הוא אדם חילוני ולכן אינו תומך לא בחיזבאללה ולא במפד''ל ולא בגוש אמונים וגם לא בחמאס. וחוץ מזה חוות שבעא לא כל כך מעניינת אותו. כמו כן, גדעון ספירו שכותב כאן, (להזכירכם, לא זה של אלכס מאן), לא נימנה עם חברי מפלגתו של ח''כ בשארה, וכל עיסוקו בו בטורו האחרון היה בנושא העמדתו לדין. גדעון ספירו הכותב כאן מאד ישמח לדעת מה חושב בוראו של גדעון ספירו ההוא, על הגזענות הישראלית לפיה מועמד ח''כ בשארה לדין ויהודים שאמרו דברים דומים לא הועמדו לדין. וכן ישמח גדעון ספירו הכותב כאן לשמוע את דעתו של אלכס מאן (בעל החלומות שברא וכו') על העמדת חבר כנסת למשפט בגין התבטאויות פוליטיות שלמען אמירתן נבחר לכנסת, ולמען אמירתן ללא חשש נחקק חוק החסינות. ועוד הבהרה לגבי ח''כ בשארה. גדעון ספירו הכותב כאן הסכים עם הדברים שאמר בשארה באותו טקס בסוריה (ולא עם הסילופים שפורסמו בתחילה בעיתונות הישראלית), אבל חלק עליו (במאמר עיתונאי פומבי ובדברים בע''פ) באשר לאכסנייה. גדעון ספירו סבר וסבור כי בשארה, תומך מוצהר בדמוקרטיה ליברלית, לא היה צריך להשתתף בטקס זכרון לשליט עריץ כמו חאפז אסאד. גדעון ספירו הדמיוני של אלכס מאן תומך במתאבדים הפלסטינים, ואילו גדעון ספירו בשר ודם, הכותב כאן, תמך ותומך בשיטות מאבק לא אלימות בנוסח המהטמה גנדי והכומר מרטין לותר קינג. גדעון ספירו הכותב כאן, כתב עשרות פעמים בעשרים השנים האחרונות מאמרים בהם הוא מציע לפלסטינים לאמץ שיטות אלה במאבקם נגד הכיבוש, אבל מה לעשות, והשפעתו על הפלסטינים דומה להשפעתו על ממשלת ישראל, שגם לה הוא מציע כבר עשרות שנים לחדול משיטותיה האלימות. ביטוי לעמדתו זו של גדעון ספירו בשר ודם הכותב כאן,היתה תמיכתו הפעילה בד''ר מובארק עוואד שהקים בשנות ה- 80 של המאה העשרים במזרח ירושלים את המרכז הפלסטיני לאי אלימות. ד''ר עוואד ניסה לעודד ולהטמיע בקרב הפלסטינים את שיטות המאבק הבלתי אלימות בנוסח המהטמה גנדי. גדעון ספירו השתתף בלא מעט פעולות לא אלימות כאלה עם ד''ר עוואד. (למשל נטיעות עצים במקומות בהם נעקרו על ידי צבא הכיבוש הישראלי). ממשלת ישראל ראתה בד''ר מובארק עוואד איש מסוכן, דווקא בגלל אי אלימותו, והחליטה לגרשו מישראל. גדעון ספירו בשר ודם הכותב כאן, נימנה עם המפגינים הפעילים נגד גירושו של ד''ר עוואד. גדעון ספירו הכותב כאן השתתף בירושלים בהפגנה נגד גירושו של ד''ר עוואד, וידיעות על כך (עם תמונות) פורסמו בעיתונים ''דבר'' ו''חדשות'' זכרונם לברכה ב- 8 במאי 1988. (יום הניצחון על גרמניה הנאצית, למי ששכח, שאיננו יום חג בישראל, למי שלא זוכר). בניגוד לגדעון ספירו שברא אלכס מאן, הרי גדעון ספירו הכותב כאן, כעת חיה, סבור כי המתאבדים הפלסטינים אינם מכת טבע. כאשר כבשה ישראל את הגדה והרצועה ביוני 1967, לא היו מתאבדים. הם פרי הבאושים של מדיניותה של ממשלת ישראל, ובידה האמצעים לשים לה קץ, לא בכוח, אלא בהסכם מדיני. גדעון ספירו הכותב כאן סבור כי תופעת המתאבדים היא גם מתנה של המתנחלים לעם ישראל, שהרי תופעה זו היכתה שורש לאחר הטבח של הרוצח מתנחל גולדשטיין. גדעון ספירו הכותב כאן סבור, כי אילו היתה ממשלת ישראל מפנה מיד את המתנחלים מחברון ומקרית ארבע לאחר הטבח של גולדשטיין, ייתכן כי הכל היה נראה אחרת ותופעת המתאבדים היתה נמנעת. גדעון ספירו הכותב כאן סבור, כי לממשלת ישראל ענין רב בהמשך פיגועי המתאבדים, כי הם מסייעים לשרון להימנע מכל פתרון מדיני ולהמשיך במדיניות הדיכוי הפראית. עבור שרון תופעת המתאבדים היא כסם משכר, הוא זקוק למנת ההרואין הזו כמו כל מכור לסמים. אם תיפסק הזרקת הסם, יעמוד שרון ככלי ריק שאמתחתו המדינית ריקה. שרון מזין את המתאבדים ואלה מזינים אותו בהיזון חוזר. בניגוד לגדעון ספירו של אלכס מאן שחושב כי הפלסטינים הם צדיקים והישראלים רשעים, סבור גדעון ספירו בשר ודם הכותב כאן, כי הפלסטינים הם לא צדיקים, אבל צודקים בשאיפתם להשחתרר מהכיבוש. גדעון ספירו הכותב כאן סבור כי הישראלים התומכים בכיבוש ומבצעים אותו עוסקים במדיניות מרושעת. עוד חושב גדעון ספירו הכותב כאן, כי מי שתומך בטרנספר, בארפטהייד ובגזענות הוא רשע במישור הפוליטי. גדעון ספירו הכותב כאן רוצה להרגיע את גדעון ספירו שברא אלכס מאן, ולאמר לו כי עם סיום הכיבוש לא יכון הצדק המוחלט ועדיין תיוותרנה די והותר עוולות שנגדן ניתן יהיה להיאבק. יחד עם זאת רוצה גדעון ספירו הכותב כאן להדגיש כי הוא שואב השראה מגרמני דגול בשם וילי ברנדט, שחשב בשעתו כי אם הממשלה שלו מבצעת מדיניות מרושעת, תפקידו להתייצב מולה, להיאבק נגדה, ולא לעסוק בחשבונאות קטנונית לגבי עוולות הקיימות גם במקומות אחרים. וילי ברנדט סבר כי הוא צריך קודם כל להתמקד במאבק נגד פשעי ועוולות ממשלתו ועמו, וכאשר ישלים משימה זו יהיה לו מספיק זמן גם להיאבק בעוולות של אחרים. גדעון ספירו הכותב כאן לא מגדיר את וילי ברנדט כאיש הצדק המוחלט, אלא כאדם שנאבק למען שיפור החברה כפי שבשר ודם יכול לעשות. כל אחד לפי יכולתו. וגדעון ספירו הכותב כאן, מסכים עם דרך זו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי