  
  
  
|
 |
|
||
  שרון, המטרה של התפיסה אינה סותרת את |
|||
|
|||
העובדה, שזו התפיסה השלטת ברחוב הערבי. אני איני דואג לתפיסה, אלא חושש שכוחנו לא יעמוד לנו - אם לא נדע להתמודד עם הקשיים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הבועה: בסבך האנלוגיות המטעות ופיברוק ההיסטורייה - |
|||
|
|||
לאן עכשו ומה עושים ? Quo Vadis ********************************* אכן לא חסרו אלה שניסחו עבורינו והדהימונו - תכופות גם החמיאו לנו - ניסחו עבורנו אנלוגיות (כגון: הגזירה השווה עם הצלבנים; או עם הקולוניאליזם בדרום אפריקה ורודזיה; השואה-הנכבה הערבית; וכד' ), אנלוגיות המוצגות בכישרון רטורי. דהיינו, אנלוגיות ומטפורות היסטוריות כאלו שהתדהמה והססגוניות התאורית מסיחות את הקשב מלראות את מופרכותן על ידי עובדות זמינות ונגישות; ואת היותן חד-קוויות-להתל ברוח הפתוס, ובכובד הרצינות ההיסטורית. ההיסטוריה פוברקה תכופות, או שהובלטו קווים שוליים שלה ונאכף עוורון ביחס לקווים מהותיים. הוכנסנו לבועה על ידי מניפולציות כלפי ההכרה, מניפולציות מונעות בחלקן דווקא על ידי הוויות רומנטיות בעיקרן, שניסו באופן סיזיפי הולך וגובר, מופרך יותר ויותר, להנציח מציאות של מבנה חברתי/כלכלי אוליגרכי מסויים, בעייתי מאד באופן היסטורי, תוך הקלעות הכרחית להרמטיות והינעלות מאחורי אוטיזם חבורתי הולכים וגדלים. הדרך לצאת מהבועה - אולי, גם, אינדיוידואליזם הכרתי - אך בעיקר צניעות בפני טבע הדברים - עלינו לשנן חזור ושנון: יש עולם אובייקטיבי; המציאות הינה מורכבת, אך בנוייה לתוך טבע תבונתנו האנושית כיד לכפפה (ועלינו להיות נאמנים למרומם שבנו, כראוי לאדם בן מינו - כשאופק שכיח הינה הגלישה וההסתאבות הקבוצתית או האישית); ויש, ככל שניתן לחוש בעימקי הוויתנו ואמונתנו/תקוותנו הכמוסה והאינטימית ביותר, כן, יש כווניות בהתפתחות הציויליזציה שקיצבה תלוי בנו (שכן יש גם רופפות, חבורתיות בוזזת ורגרסיה). וההולך איתה, עם כיווניות זאת - (אותה ניתן אולי לחוש, אך ניסוחיה לעולם אינם ממוצים) , עוזר בפוטנציה לטווח הקצר אך גם הבינוני והארוך לעצמו ולכלל, ומביא לחוסן השומר על הריקמה החברתית ועל רקמות הגוף ורוחו מכיליון (או הכפפה לרצון זר, או השמדה). אבל אין ''הדרך'' בה' הידיעה, יש רק ערנות ומאמצים נימשכים. ונאמר: I know you by deed - הדעת פורצת-הבועה נבנית מהמעשה המושכל - זה של המאמץ והאומץ ב*עשייה* - את הדבר הנכון והקולע ברגע הנכון נדע רק באמצעותם. שום מנהיג לא ייתן לנו את מה שלא יהיה לנו, דהיינו במרבית המקרים כל אומה מקבלת במצב הכרה/חברה נתון את המנהיג שלו היא ראוייה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי