  
  
  
|
 |
|
||
  ''פסיכופטיזם ביטחוניסטי'' כסגנון חבורתי והכשל המובנה |
|||
|
|||
מתוך רשימת הארועים באותם 4 חודשים שניבחרו מיקרית ב- 2002 מתוך ''ארכיון הרכבת'', עולה תמונה של שלומיאליות תיפעולית המחופה על ידי ''שושואיזם'' עודף-אדרנלין בעל נכונות לוחמנית המותזת לכל הכיוונים באופן עיוור - Free-floating aggressive targetting מדובר בסגנון אירגוני/חבורתי שכיניתי אותו ''פסיכופטיזם ביטחוניסטי''. זה מאופיין בעיקרו כדילקמן:1) מידה רבה של היעדר מוכוונות-מטרה ושיקול דעת מורכב ושקט, המוכוונים לפיתרון בעיות מורכבות ממשיות במציאות, בראש וראשונה. 2) כתחליף למוכוונות לפיתרון בעיות ממשיות בשטח, צצה פעילות *משנית* עתירת-אדרנלין המוכוונת לגיחות לוחמניות *קצרות טווח*, המאופננות בחילופי דברים מהירים, הנישענים על מעין מודעות קולקטיבית וז'רגון משותפים. פעילות זאת מוכוונת כלפי עשייה *שולית* מבחינת חיוניותה, המחפשת מטרות ועלילות כתחליף לפיתרון בעיות ממשיות. במקום להתמודד עם בעיות מורכבות, חוזרים ל''מגרש הביתי'' שהוא מרחב הפעולה הקולקטיבית/חבורתית המצ'ואיסטית כלפי ''מטרות'' עוינות מדומות. 3) יריות מהמותן כלפי בעיות ש''חייבים בכל זאת להתמודד איתם'': הסיגנון החבורתי/לוחמני של ''סמוך על החבר'ה'', ''שמע, גש לשם ווודא'', ''אני מרים טלפון לשייק'ה'' וכיוצא בזה תחושות רהב ו*ביטחה בתוצאות מהירות* המעוגנות באופן סובייקטיבי בעצם ההוויה הקולקטיבית/חבורתית הלוחמנית. אלה מכתיבות הבזקי גיחות הרצופות *יריות מהמותן*, הנאמרות בסגנון ביצועיסטי בוטח. ברם, הבזקי-פעולה כאלה, אין להם דבר עם התמודדות מחשבתית מורכבת, ולא עם תושייה אמיתית. זו , התושייה המורכבת, מוחלפת במעין אילתורים המצטיירים כמפתיעים ועתירי כריזמה אישית, אך שהינם כושלים באופן מובנה עקב היעדר בסיס האינטלקט המורכב ביסודם. 4) יש להבין שתיפעוליות זאת הינה: - נימהרת; -שטוחה; - ניבנית על *בסיסי ביטחה מדומים*; - בזה באופן בסיסי לאינטלקט-העומק המורכב האנושי וקצרת רוח כלפיו; -*מטלטלת אנשים כלולב ועתירת מניפולציות מקייווליסטיות* ללא יסוד ערכי או תחושה אנושית ערכית ומוסרית - הצדקתנות העצמית באה כתחליף להם. -תיפעולית גרידה ללא בסיסי תבונה עמוקים, בסיסי תבונה המאפיינים את האדם כ''יצור בן מינו'' (ראו מאמרי על הפונקציה האנושית הבסיסית ביותר). ככזו הינה סגנון פסיכופטי במהותו, לעיתים המלווה בחששנות פרנואידית מפני בעיות מדומות. שכן פיתרון הבעיות הממשיות במציאות, שהינו פונקציה אנושית תקינה ומובהקת, מוחלף בבעיתיות משנית ומוסטת/מורחקת ממהותם של בעיות היסוד. 5) עקב ההיסטים המובנים מבעיות ממשיות תחת סגנון אירגוני/חבורתי/קולקטיביסטי זה, והמרתם בבעיות משניות, מורחקות ומוסטות שהינם ה''מגרש הביתי'' ומרחב הפעולה או הנישה הטיבעית של בעל סיגנון זה, התוצאה היא כשלים בזה אחר זה. כאן, הכשל מובנה לתוך עצם הפעולה, ואינו בבחינת ''הפעם פיספסנו לעזאזל, זה עניין של טעות מיקרית שנקפיד שלא תחזור''. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אני מתפלא עליך על שלא זיהית כהרף עין את הבעיות |
|||
|
|||
האינטרינסיות המורכבות של תפעול המזנון בקרון האחרון. המג'נון שעובד במזנון הוא טיפוס סרסני אידיוסינקרטי עם תסביך שרידותי של כשל מובנה. יש לבחון את יחסו כלפי הלחמניה של הנקניקיה כסימבוליזציה של הסובלימציה הנובעת מהוגיניזציה האדיפלית. ובבניין ירושלים נוחם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מש''ז: אז בבניין הארץ תנוחם, ואל תעסוק במיזעורי לחמ |
|||
|
|||
ניות ונבירה בציציות (של המיזנונאים והניקנוקים למיניהם..). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי