  
  
  
|
 |
|
||
  אלה ששרו בגרון ניחר את ''סרסנוך, יא-מוחמד'' של חיים |
|||
|
|||
חפר, מסרסים כיום כל מה שזז - הכלכלה, התרבות, התרבות האירגונית במוסדות רבים שהפכו נישות של פסיכופטיזם כמו-ביטחוניסטי גם בענינים אזרחיים מובהקים. ומסרסים את עצמם לדעת. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מיש''ז: האם אור ההתפקחות מרצד ממך? זיהית מי הנבלים |
|||
|
|||
האמיתיים? עצום עיניים-הובלת על ידי רטוריקה ריקה, כחסיד שסרה דעתו. שתיקת הכבשים אין כאן, אלא על רעם מתגלגל של עדר: ממהההההההההההההההההההההה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האונס שלא היה |
|||
|
|||
שלושה אנשי פלמ''ח סרסו ערבי מבית שאן על שאנס יהודיה חברת אחד הקיבוצים. מסתבר שהערבי אפילו לא אנס אותה. סרסו כדי להרתיע ערבים מלאנוס. אחד המסרסים היה לימים אלוף בצה''ל ונשיא אוניברסיטה. הוא מהדמויות הבולטות של ''השמאל ההומני''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: תיסמונת ה''מאצ'ו'' שמאחריה - האין-אונות. הסרוס |
|||
|
|||
הינו משל לאלה המציגים עצמם כעתירי-און ויכולת. זאת בבחינת ''לנו המונופול על היכולת - והאחרים, לא יוצלחים''. הדבר התבטא היטב ברהב השמאל לאחר הבחירות האחרונות: ''הימין אינם יכולים לנהל את עניני המדינה, בלעדינו הם יכשלו. רק אנו יכולים...'' ובסוף, מה מתברר? בעל האון מתגלה כאצבעון... כשהרהב שופע, הביצוע מקרטע. ראינו זאת פעם אחר פעם, גם במלחמות ישראל, כאשר אנשי האליטות התרברבו, כשלו, ולבסוף ניצלו מחרפה בעור שיניהם על ידי מעשי גבורה של יחידים שהיצילו את המצב, תכופות יחידים בהם ראו קצת תת-אנשים, כגון ה''תימוני הזה'' בגולן, קהלני. סינדרום ''און-הסרוס'' castrative-potency, CP Syndrom כפי שאכנה זאת, והכשל הפסיכו/ביצועי מאחוריו הוא זה שבעל הרהב - זה הרהב המחפה על חוסר היכולת, מנסה כמוכה עיוועים ''לסרס'' ולנטרל את הזולת בעל המצויינות, לשבש את פעילותו, לסלק אותו מתפקידי מפתח, על מנת למנוע את התגלות הערווה ו''לצמצם פערים'' ... כך למשל, הכלב האימתני (בצד הקרחת) הפך לסמלם המסחרי של רבים מצעירי השמאל בשנים האחרונות, איזורים עירוניים רבים הפכו לכלביאדה פרועה ועתירת נביחות-פרע, וכבר ניכתב רבות שזה הניזקק לנוכחות כלב-טרף להעיד על אונותו, יש חשד סביר שמשהו שם זעיר.. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על קולקטיביזם והסתאבות |
|||
|
|||
אחד המאפיינים של השמאל הוא נטיתו לקולקטיביות. עקרון יסוד של התנועה הקיבוצית לדוגמא היה ''קולקטיביות רעיונית''. החבורה השמאלנית רומסת, מצד אחד, ברגל גסה, כל מי שלא משתייך אליה. והיא מגבה, מצד שני, את הנמושות שבחבורה. כך זה בתרבות, כך זה באקדמיה, כך זה בפוליטיקה. ראה לדוגמא היחס למנחם בגין בשנות החמישים והשישים עד מלחמת ששת הי מים. ראה לדוגמא יחסם של השמאלנים לשרון. התוצאה: הסתאבות מערכות - הסתאבותה של מפלגת העבודה, הסתאבותן של האוניברסיטאות, הסתאבותם של אמצעי התקשורת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני נמושה מוצהרת למה לא מגבים אותי |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| כולנו מאחוריך בצי, אל תרא ואל תחת |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי