|
זה היה כל כך ברור שתחזור ל48. זו הרטוריקה הרגילה של הימין - רטוריקה משמימה וחסרת תכלית; רטוריקה שאין בה זיהוי של סיבה ותוצאה בהתייחסות לתהליכים; אלא רק יבבות קיפוח חסרי תוחלת.
אין לי מושג למה אתה קופץ על כל פראזה שאתה רוצה לנגח וזועק ''טאוטולוגיה''. לא כל מה שלא נראה לך הוא דווקא טאוטולוגיה יובל.
אין לי עניין לכתוב ספרי היסטוריה כמו שלא רק שימון אומר, ואין טעם לחזור למה היה ב48 ומה היה ב38 ו29 ומעמד הר סיני. לדעתי וגם לדעתו של בן גוריון להזכירך, מדינה בגבולות 67 הספיקה ומספיקה לנו וצריך להתחיל בדיוק מהנקודה הזאת (גבולות 67.) לדעתי - כשם שרוב הציבור בארץ הבין ומקבל כבר קיומה של מדינה פלסטינאית ממזרח לנו, כך גם הערבים מקבלים כבר את קיומה של מדינת ישראל. ואם לא (לכל אוהבי החרדות) הרי אנחנו חמושים עד השיניים ולנו ארה''ב לא תעשה מה שהיא עושה לעיראק. נכון? ולא מדובר ואין לצפות למשהו לא ריאלי כמו ''שלום'' של חיבוקים, אלא מדובר בהסדר מדיני רציני שמקיף ומכסה את כל הסדרי הביטחון והמיים באיזור. הסדר כזה צריך להעשות וגם ייעשה. ולכן - חבל על כל דקה ועל הקורבנות. כל שאר הדיבורים הם התבכיינות חסרת אחריות של קיפוח ילדותי ''אבל הם עשו לנו..והם התחילו'' וכאילו שאנחנו היינו טלית שכולה תכלת; כמו ילד שלא רוצה להיגמל מהמוצץ, לא רוצה להבין שבחיים אי אפשר להשיג ''הכל'' ובדיוק ואיך שרוצים - כי ככה זה בחיים! אני מאוד מקווה שברוח אחראית זאת אתה מחנך את ילדיך. ילד שחושב כי לעד הוא יכול להיות ''מקופח'' ומרגיש כל הזמן ''שמגיע לו'', הוא ילד שלא מוכן לחיים ויגדל להיות גבר שמרגיש רע ומסכן כל הזמן. לכן: צריך להביט למציאות ישר בעיניים. ואהוד (נפוליונצ'יק) ברק היה אומר - להביט ללבן של המציאות בעיניים.
תחזיק מעמד. |
יובל, היה כל כך צפוי שתחזור ל48
