|
כוונתי בהשוואה שערכתי בין המהלך החד צדדי מהכוון הבלגי ומהכוון האמריקאי פשוטה ביותר: איש אינו יכול למנות עצמו ומטעם עצמו למוסד שרשאי להחליט ללא קבלת עול חוקים ותקנות בינלאומיות.
האמריקאים אינם רשאים לשיטתי לבצע מהלך חד צדדי בעיראק (והם יודעים זאת יפה מאוד, מסתבר) כפי שהבלגים אינם רשאים לנהל אקטיביזים שיפוטי בינלאומי ללא גבולות וסייגים.
על ידי הבהרה זו אולי הבנת שאינני מתכוון לדוגמת ה-Bounty Hunter הפנים אמריקאית שהבאת, אלא לחוקים ותקנות בינלאומיות. ארה''ב רשאית בשטחה לעשות [כמעט] כל דבר העולה בדעתה - כולל החלתו הסדרתית והסיטונית של עונש המוות - אולם אין היא רשאית לייצא עקרונות ערכיים פנימיים אל קהיליית העולם באמצעות כידוניה באופן חד צדדי: עליה לבקש את רשותה ו/או לשכנעה בצדקת דרכה.
דבר זה תופש לשיטתי גם עבור בלגיה בע''מ, אשר חייבת לרסן את ההיבריס הלאומי בדמות קבלת זכות וסמכות מנציגי הקהיליה הבינלאומית לרעיון האקטיביזם השיפוטי במתכונתו האוניברסלית-בינלאומית. מסופקני אם בלגיה תקבל רשות זו ללא עוררין.
זו הסיבה שאינני חושב שההשוואה שערכתי מופרכת; היא אולי אינה מושלמת, אך היא מצביעה על מגמה שבבסיסה הדרישה לכיבוד חוקי האו''ם והקהיליה הבינלאומית, לפחות בקרב חבריה הדמוקרטיים והמערביים. |
חוקים ונהלים בינלאומיים
