  
  
  
|
 |
|
||
  רפי, המאמר שלי לא משחרר את הממשלה מאחריות |
|||
|
|||
על מעשיה ומדיניותה. לגבי עמדתי הפוליטית אתה יכול להיות בטוח. ראשית, המטרה של הקטע הראשון היתה להדגיש שהמצב הכלכלי יכול להשתנות (לטובה או לרעה) גם מבלי שתסתיים המלחמה. אין במאמר הכחשה לפגיעה במצב הכלכלי של המלחמה אבל רוח הדברים היא שהנזק העיקרי לכלכלה בא מניהול כושל של המדיניות הכלכלית בשנתיים שעברו. אם ישאלו אותי הייתי אומר שהכשל העיקרי היא הפגיעה באמינות המדיניות הכלכלית, בעיקר על ידי סילבן שלום, כשר אוצר, וראש הממשלה, כאחראי מיניסטריאלי. כתוצאה נפגעה יכולת ההשפעה, בכיוון של צמיחה, של מדיניות כלכלית (מוניטרית ופיסקאלית). המאמר של נגיד בנק ישראל מאתמול מסביר את הנקודה ביתר פירוט (ראה קישורים מצורפים). הבעיה של גרמניה היא גם חוסר אפקטיביות של מדיניות כלכלית אבל מסיבות אחרות ולכן היא רלוונטית למרות ההבדלים הרבים שלא הוצגו במאמר. המאמר של אברהם טל (ראה קישורים מצורפים), מסכם חומר מסידרה של מאמרים ב''הארץ'' שמציגים את הכלכלה הגרמנית שהצמיחה בה נעצרה. חוסר האפקטיביות של המדיניות הכלכלית נובע מכללי הסכם מסטריכט שגרמניה קיבלה על עצמה. לגבי הרבעון הנוכחי חוזים למשק הגרמני התכווצות התוצר. אז נכון שהמשק הגרמני עוד לא הגיע למצב של התכווצות במשך שנתיים, כמו אצלנו, אבל הוא כנראה בדרך לשם. ד''ר רפי מלניק (שהיה בכיר במחלקת המחקר של בנק ישראל וכעת מרצה בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה) אומר שאפשר לייצב את המשק (עצירת ההתדרדרות) ולחדש את הצמיחה ואף מתווה דרך לכך (''תכנית האוצר: קיצוץ של 7 – 8 שקל,'' הארץ, 22.1.2003, עמוד ג4). ד''ר מומי דהן אומר שהאמינות של המדיניות הכלכלית נפגעה בגלל ניהול מדיניות המיסוי הלא נכונה. יחד עם זאת הוא מזכיר את דברי דוד ברודט שפורסמו בהארץ לא מזמן שמדיניות נכונה היתה מאפשרת צמיחה, למרות פגיעת האינתיפאדה, בשנתיים האחרונות. נכון, צמיחה יותר קטנה ממה שהתרגלנו אבל צמיחה (מומי דהן, ''מדיניות המיסוי של סילבן שלום,'' (ראה קישורים מצורפים). גם ד''ר יעקב שיינין גיבש תכנית לחידוש הצמיחה באמצעות גיוס המגזר הפרטי לביצוע השקעות בפרוייקטים של תשתית. מבלי להיכנס לפרטי התכנית מדובר על כך שמשקיעים פרטיים יקימו פרוייקטים, בדומה לכביש חוצה ישראל, תמורת גביית הכנסות לאורך חלק מחיי הפרוייקט. כאשר מדובר על תשתית שגם הדורות הבאים ישתמשו בה זה רק הוגן שגם הם ישלמו. התשלום על השימוש יכול להגבות מן האזרחים לפי שימוש או באמצעות המגזר הציבורי במרוכז. ליותר פרטים כדאי לקרוא את מאמרו של עמי גינזבורג (''התכנית של ד''ר שיינין: ביצוע מידי של פרוייקטי תשתית,'' הארץ, 10.2.2003, עמוד ג10). למרות כל הנאמר לעיל צריך לציין שיש גם כלכלנים שמאמינים שאפשר להפעיל מדיניות פיסקלית (הגדלת הגירעון) לעידוד הצמיחה ממצב של מיתון. בין הכלכלנים הללו אפשר להזכיר את יקיר פלסנר (לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל), אפרים קליימן, צבי אופיר וצבי זוסמן. פלסנר אף פירסם לא מעט מאמרים בגלובס בחדשים האחרונים. מאמר אחד כזה הוא ''יורים באוויר'' (http://www.globes.co.il/serve/globes/docView.asp?did...). הנה כי כן, המסר העיקרי שלי הוא שיש אפשרות לחדש את הצמיחה אם נחזור לניהול מדיניות כלכלית אמינה ובלי כל מיני תירוצים. נכון, יפה שעה אחת קודם כי ככל שעובר הזמן הנזק מחמיר. אחת הסיבות החשובות להפסקת המלחמה היא ביטול אחד התירוצים העיקריים של שר האוצר לניהול הכושל של מדיניות האוצר. קישורים: דוד קלין: http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?... אברהם טל: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... מומי דיין: http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?... | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי