| אבל אם אני שוכח זה דווקא את הדברים הנעימים והנוחים לי. את מה שלא טוב לי או שאינו עולה בקנה אחד עם דעותי אני זוכר טוב מאוד כי זה מציק לי. את באמת חושבת שאין לי מה לעשות חוץ מלאסוף קטעים מהעיתונות או הקלטות מהטלוויזיה מלפני 8 שנים או יותר (עדיין לא היה אז אינטרנט כפי שהתרגלנו)? בשביל מה בשביל לשכנע את מי שבלאו הכי לא רוצה להישתכנע? בניגוד לקוליגה הבן בלי שם שלך, את מה שאינני זוכר אינני אומר, ומה שאני זוכר אכן קרה גם אם אינני יכול היום להצביע על התאריך המדוייק ועל השעה בה זה נאמר. דימיון יצירתי זה מונופול שלו. |