| ראיתי פעם בעיתון הצופה דיווח על פרשה, שבה אחד מהקיבוצניקים שהיו בטיול מאורגן ביישוב דתי ברמת-הגולן, פלט כמה קללות נגד הדתיים. זה גם הגיע לאיזה חמש דקות לרשת ב', נדמה לי.
התקרית היתה כה חמורה, עד שמזכירת הקיבוץ או משהו דומה, התנצלה מיד.
אני אישית הייתי ועודני עד לאנשים שאינם מסוגלים (וגם אינם רוצים) להבדיל בין ''דתיים'', שמשרתים בצבא, עובדים, אינם מיידים אבנים בשבת ואינם כופים את אורח חייהם הדתי על סביבותיהם, וכן צופים בטלויזיה, קולנוע, לובשים גי'נס והולכים לרקוד בערב (אך לא בערב שבת) ומעורים בלימודי חול; לבין ''חרדים'' או ''דוסים'', שהם מסוגרים ושמרנים הרבה יותר, קיצוניים יותר בתביעותיהם מהפרהסיה של הסביבה, וכמובן רבים מביניהם לא משתתפים בשוק העבודה ולא משרתים בצה''ל.
אנשים אלה מביעים תיעוב זהה בעוצמתו כלפי ''הדוסים'', ללא הבדל בין כיפות סרוגות לכיפות שחורות.
מהיכן, מהיכן נובעת השנאה הזאת? מהיכן נובעות הכללות גסות ושגויות אלה, שמובילות לדעות קדומות שגויות ולעויינות בלתי מוצדקת?
אולי ממתנחלי חברון? |