| למה בדיוק אתה מיתכוון כשאתה אומר ''הרע במיעוטו''? זו אותה בעיה שמיתעוררת בכל פעם שאני שומע ממי שהוא מהשמאל ביטויים כמו ''עם קצת טרור אפשר לחיות'', או ''אי אפשר למנוע רמה מסויימת של טרור'', וכו' אם לא מגדירים בדיוק, באופן כמותי, כמה זה ''קצת'', או מה זאת ''רמה מסויימת'', היתבטאות כזאת איננה אלא מתן צ'ק פתוח לביצוע מעשי טרור בכל רמה או עוצמה שנראית לטרוריסט. אם כשאתה מדבר על ''הרע במיעוטו'', כוונתך היא שבהעדר פיתרון טוב, צריך להיסתפק בפחות ו''ללכת על'' פיתרון גרוע, על זה אפשר להיתווכח. אני חולק על הגישה ש''מוכרחים לעשות מה שהוא'', או כפי שקיסינג'ר נהג להיתבטא ''מוכרחים לשמור את המומנטום''. זה וודאי לא תקף בכל מיקרה, יש לבדוק את הנסיבות בכל מיקרה, במיוחד כאשר מדובר בנקיטת צעדים שלא ניתן לחזור מהם. יש לחשוב אל חלופות למיקרה שהדרך בה בחרת נכשלה. הכשל הגדול של אוסלו הוא מכך שזה לא נעשה. עלו על דרך שאין ממנה חזרה ללא כל בדיקה יסודית של כל התוצאות האפשריות, ובלי להשקיע טיפה של מחשבה על חלופות למיקרה שזה לא יעבוד. יוסי ביילין הצהיר אומנם ש''ברור לחלוטין שאם המישטרה הפלשתינאית לא תמנע טרור ולא תעצור כל מי שינסה לפגוע בישראל או בישראלים ביישוביהם בעזה וביריחו, אנחנו נחזור למצב הקודם, שבו סמכות העל בעינייני ביטחון, על כל המישתמע מהם, תחזור לידיה של ישראל'' (''העולם הזה'' 8 לספטמבר 1993), אבל זה היה מן השפה ולחוץ בלבד. הקו הקובע היה של פרס שבאחת ממסיבות העיתונאים הרבות בהן הופיע קבע ש Failure is not an option (כישלון הוא בלתי אפשרי). |