  
  
  
|
 |
|
||
  חוששני שאת טועה גם לגבי דנידין |
|||
|
|||
גם שם אין המילה ''ערבוש '' . עכשיו דנידין זה אכן מקרה שונה מקופיקו , ושם מופיעים טיפוסים של ערבים שליליים בכל קנה מידה וזה אולי תומך בטענה שלך שזאת סדרה גזענית אבל ... מצד שני מבוטאת שם התפיסה של המחבר שהערבים והיהודים בארץ ישראל צריכים להתמזג לעם אחד טוב יותר מהעמים הקיימים כעת . כך שגם דנידין אינו סדרה גזענית. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| טוב. אז המילה ערבוש לא נמצאת שם. אז מה |
|||
|
|||
דנידין היא סדרה גזענית. ולכל הדעות. בפירוש. כל חברי שבגילי זוכרים אותה ככזאת. הדרך שבה אתה מסיק מסקנות בעניין זה ופוסק שהיא אינה גזענית משונה במקצת. אין שם שום ''תפיסה שמבוטאת'' על כך שיהודים וערבים צריכים לחיות ביחד. אלה מילים מן הפה לחוץ שבאים כתשלום זול עבור מצפון נקי. מדובר בשמאלץ כאילו אידאולוגי שבא לחזק את הדימוי העצמי הנקי ''שלנו'' הישראלים, הטהורים והעליונים; והדגש הוא כמובן על עליונות מוסרית. הפראזה ''צריך לחיות ביחד'' בקונטקס כזה היא אחיזת עיניים מפורשת ובהירה וחבל שאתה נתפס לה. יש לך השפעה על ציבור קוראים; צעירים אוהבים לקרוא את ספריך. אולי תחשוב עוד קצת בטרם תגבש ''מסקנה''? חשוב. הנה הערבים מוצגים כנחותים, בתיאורים משפילים, אתה מכנה זאת ''שליליים''; מכאן הרי ברור שהמטרה וההשקפה האמיתית, בתיאורים אלה, היא שאנחנו עליונים מהם. אם לצד תיאורים כאלה מופיעה מין אמירה קלושה שאומרת ש''צריך לחיות ביחד'' - אתה אמור לתהות מה פשר הסתירה הזאת, ומתוך ההבנה שיש כאן סתירה ברורה, להסיק מסקנה הגיונית שיש בכוחה להסביר אותה סתירה. ובכן. מה פשר הסתירה? כיצד מתיישבים תאורים שליליים אלה לצד אמירה שהיא כביכול חיובית. מה פשר כל הסלט הזה? לשם מה בכלל הוא נבנה כך - ערבים ביצוג שלילי משפיל ונחות, לצד אמירה פייסנית. התאורים הנגטביים המשפילים של הערבים מסמנים לנו מעבר לכל צל של ספק כי לנו יש עליונות ובעיקר כאמור מוסרית עליהם. עם זאת מופיעה הנכונות להתפייס. אבל עם מי עלינו להתפייס? מי הם הערבים ש''צריך לחיות איתם ביחד''? עם הערבים הנחותים הללו, המושפלים, הבלתי מוסריים, שבדף הקודם תוארה מהותם בחדות. המסקנה כעת ברורה ונחרצת ביותר: כן, נחייה ביחד, אבל כל אחד במקומו - הם למטה ואנחנו למעלה. הם הרעים שאנחנו ''מוכנים להושיט להם יד'', אבל בתנאי. כי הם גרועים מאיתנו ולא טובים כמונו. הם על תנאי ולמטה. לא צריך להפעיל פה הגיון מורכב ולא מדובר אפילו בסאב-טקסט נסתר. מדובר בדברים ברורים שנמצאים על פני השטח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כלל וכלל לא |
|||
|
|||
בספרי דנידין יש ערבים שהם האוייב וככאלה הם סטריאוטיפים מגוחכים, הם הופיעו בספרים המלחמתיים של דנידין . אבל יש גם ערבים שהם דמויות חיוביות והם מופיעים בדרך כלל בספרים המאוחרים יותר של הסדרה כאשר נראה היה שעומד להיות שלום בינינו ובין הערבים .ויש גם הרבה נאומים על הצורך להתמזגות בינינו ובין הערבים . אין כאן מצב שיש רק ערבים שליליים,ואין כאן מצב של שחור ולבן . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כשאני הייתי ילדה לא היו ''ערבים חיוביים'' בדני דין |
|||
|
|||
שמחה לשמוע שנוספו כמה כאלה לגלריה הדנידינית אבל כל זה לא מוריד ולא משנה את משמעות הצגת הערבי בספרים אלה בעבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ושוב |
|||
|
|||
סדרת ''דני דין '' היא מה שהיא: סדרה של ספרות קלה הרפתקנית וקומית . ואלה מתבססות אך ורק על סטריאוטיפים . וכך הוא לגבי מרבית הסדרות האחרות מסוג זה ג'מס בונד של פלמינג למשל שבהם כל הנבלים הם גם טיפוסים אתניים ( ולרוב בני תערובת אתניים ) כמו גם מרבית סדרות ההרפתקאות שנכתבות עד היום עד תום קלאנסי ועד בכלל , דנידין הוא בחברה ''טובה ''. אפשר להתלונן על כך אבל כך הוא בסדרות הרפתקאות ,יש צורך באוייב קל לזיהוי. בדנידין האוייב הם הערבים. בזמן הכתיבה האוייב היה ( ועדיין הוא ) הערבים אז הסופר לא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט לגביהם ,ואני חושב שזה מגוחך לתקוף את הספרים בגלל סטנדרטים של פוליטיקלי קורקטיות . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטיעון שהבאת מעורר פליאה ותמיהה גדולה |
|||
|
|||
העובדה שיש ''רעים'' גם בעולם ''הגדול'' מנקה מישהו מאחריות? נכון שספרות זולה משובצת בסטיראוטיפים, חלקם הגדול על בסיס אתני ירוד וגזעני. אז מה? האם זה אומר שעלי לעצום עיניים? הניסיון למצוא פן חיובי בספרות הזאת ''למרות הכל'' עוד יותר מוזר. יש ספרות הרפתקאות שאין בה צל של הומור אתני ירוד וגזעני. וההסבר על ''אויב קל לזיהוי'' בכלל איום ונורא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וכי למה? |
|||
|
|||
את מנסה לשפוט בסטנדרטים של היום של הפוליטיקלי קורקט אנשים שכתבו לפני 30-40 שנה כאשר הסטנדרטים היו שונים לחלוטין. הסופר לא חשב שהוא עושה מעשה נורא כל כך מכיוון שהוא חשב שבכך הוא ממלא חובה פטריוטית מצד אחד ומצחיק את קוראיו מצד שני. הוא לא הציג את הערבים כיצורים מתועבים ומאוסים שיש להשמידם, אלא רק הציג אותם כאנשים מגוחכים שאפשר לצחוק עליהם (זאת הייתה סדרה קומית אחרי הכל) והאויבים של הגיבור, לא בדיוק אותו הדבר כלל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וכי למה שזה חשוב |
|||
|
|||
זה למה. אני חושבת שהסטנדרטים שלי מוחלטים בהחלט. אני יודעת על מה שאתה מדבר ולמה אתה מתכוון. אבל אתה קצת מיתמם לדעתי וגם קצת סלחני, אולי עצל; לא מודד את הטקסט לפי אמות מידה נכונות. לא רק מטעמי מוסר אלא כדי להבין את תכליתו. לדנידין היו יומרות דידקטיות. אבל אתה כנראה לא רוצה להבין זאת. ועוד. היום באים בטענה לטקסטים שהפלסטינאים שוטפים בהם את ראשם של הילדים שלהם; חשוב להבין שעל הספרים האלה גדלו הילדים הישראלים שהיום משרתים בצבא בדרגות בכירות. אחר כך מתפלאים למה הצבא נהייה כל כך ימני וחד צדדי וחד ערכי ואיך טייס זורק פצצה של טונה באמצע עיר ומפקד חיל-האויר ''ישן טוב בלילה''. הם גדלו על דנידין, חסמבה ועוד ''ספרי הרפתקאות פטריוטים'', על מפלגת העבודה המפאייניקית שהייתה בערך כמו הליכוד היום, על מערכת ערכים שנמעכה תחת מכבש שאתה קורא לו פטריוטיות, אבל למעשה נשחקה תחת מכבש של ''אנחנו הכי צודקים''; בהתחלה הייתה לזה הצדקה כלשהי ואלי אפילו הכרח - השואה, הקמת המדינה; אבל אחרי מלחמת ששת הימים הכל התחיל להסתאב כהוגן. הציונות התחילה להיות תנועה די רקובה, עד כמה שקשה לי לומר את המילים האלה. ודנידין ושאר חבריו ההרפתקנים משקפים הרבה מן התהליך הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דנידין היא אכן בדרכה שלה סדרה ערכית מאוד |
|||
|
|||
לסופר יש ערכים שחשובים לו שהוא רוצה להעביר לקורא. ובין הערכים יש הקביעה שאנחנו צודקים ושהאוייב שונא אותנו ורוצה להשמידנו. אפשר להתווכח עם המסר הזה כפי שאת עושה אבל זה מה שהוא חושב. בכל מקרה לעולם אין בספרים האלה את אותה שינאה תהומית נאצית של השמדת עם כלפי היהודים שיש בספרים הערביים המכוונים לילדים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטיעון שהבאת מעורר פליאה ותמיהה גדולה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטיעון שהבאת מעורר פליאה ותמיהה גדולה |
|||
|
|||
אני יודע שאת לא יכואלה לענות לי אבל אני מעריץ את הספר שלך קופיקו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טוב. אז המילה ערבוש לא נמצאת שם. אז מה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי