|
את היטלר ימ''ש.
כשהוציא היטלר לקראת סוף המלחמה את ההוראה להחריב את כל התשתית המפותחת של גרמנייה (לפוצץ את כל תחנות הכוח במדינה, להרוס את כל מפעלי התעשייה וכד') ולהחזירה לתקופת האבן, הרי שספאר הלך בעצמו, תוך סיכון חייו עקב הפרת פקודת ה''מנהיג העליון'' לכל מקום ומקום שיועד להריסה, או למושלים האיזוריים, על מנת לסכל הוראה זו.
המעניין הוא שהאיש היה מרדן ברוחו ובעל יושרה רבה -ודווח להיטלר באופן מפורט, למרות אווירת הפחד וה''יס מניות'' הטוטליטרית סביבו - על התמעטות המשאבים וחומרי הגלם לייצור המלחמתי. הוא היה היחיד שאמר לו שגרמנייה תפסיד במלחמה.
היטלר ממש התחנן לפניו להביע אמונה בניצחון הסופי, שיבוא באורח נס או נוכח הפעלת נשק חדש וסודי וכיוצא בזה, כפי שדרש והטיף לכל אדם סביבו, אך ספאר סרב.
היטלר נהג להתלונן כי ''האיש הזה אומר לי רק דברים רעים''.
עם זאת, באופן מוזר, היטלר העריך אותו מאד וייחס חשיבות עליונה לדעתו, ביחס למלככי הפינכה והמתרפסים האחרים, ממש כשם שסטלין העריץ דווקא את מיכאיל בולגקוב, אופוזיציונר אידאי מאז'ורי לבולשביזם, ובז תכופות למתרפסים. |
אולי תוכל לפרט יותר על אלברט שפאר
