  
  
  
|
 |
|
||
  אורי: בוודאי התערער הבטחון העצמי: הישראלים רואים |
|||
|
|||
עצמם כאומני האילתור, וכאן, ב- 73 , נוכח הפתעה לא הצלחנו להגיב באופן נכון בזמן אמת, מה שהביא למעין טרוף מערכות ואמירות אודות ''חורבן בית שלישי''. ראה הקישור שלי אודות תפקודו המשוער של בני פלד וחיל האויר. קישורים: תפקודו המשוער של בני פלד: מילכוד ''השור הזועם''.: תגובה 5312 מצג ההחלטיות והנחרצות ככיסוי אפשרי לצפידות: תגובה 5311 | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מיכאל: אם כך מדוע טענת שלא היתה הפרכה |
|||
|
|||
אמפירית להגיגיו של יורם המזרחי, שעשו עליך רושם כה גדול? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: נסגנות לינארית בציר יחיד של החיוניות הצבאית |
|||
|
|||
אתה צודק, אך התכוונתי למשהו אחר - לכיצד מתרחבת תאוריה. רואים לפעמים אספקט אחד, בא יורם ומציג לכאורה הפרכה אמפירית תוך הבאת נתונים נוספים, ואז התאוריה מתרחבת ומשולבת עם נתונים נוספים אלה, תוך יכולת להסביר תופעות רבות נוספות. ובדוגמא שהבאתי: נפרשת אז הסצינה של דו או תלת פאזיות המערכה; העובדה שהצבא לא התפורר; נושא המהלך העקיף של שרון; העובדה שנמצאו תשובות בזמן המערכה למערך המצרי החדיש ''חיר-שריון''; הבסת השריון המצרי *שפותה בכל זאת* לחדור לתוך סיני תוך חיסול 200 טנקים; והעובדה שהמערכה היתה עשוייה להסתיים בניצחון מוחץ אילולי המהלכים של שר החוץ האמריקני (ראה מאמר שפירסם אחי בעלה של אחותי, פרופ' אדוורד לוטווק, בניו-יורק טיימס אודות מהלך קיסינג'ר להצלת הארמייה השלישית). אז נכון, כתבתי אמנם במאמר כאן לא מזמן שמלחמת 67 היתה הניצחון האחרון שנחל צה''ל, ונכון גם מה שאתה אומר, ששאלה זאת הינה תלויית פרשנות. אך בכל זאת, ראה את ההבדל ב*חיוניות הלוחמת*, אם ניתן לכנות זאת כך, בין מלחמת 73 ובין תבוסת הצבא הצרפתי ב- 1940 נוכח גודריאן ודומיו - שהיתה כרוכה ב*נסגנות בכל אספקט, תוך שקיעה ו*נסגנות בציר יחיד ולינארי של מיצרף גילויי החיוניות הלוחמת והתושייה הצבאית*. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרון, צה''ל אמנם לא הובס במלחמת יום הכיפורים כפי |
|||
|
|||
שהצרפתים הובסו במלחמת העולם השניה. אבל המצרים אינם גרמנים ואין להעריך את יכולתם הצבאית כפי שמעריכים את יכולתם הצבאית של הגרמנים. מה שעוללו לנו המצרים ב-73' שקול לדעתי, למה שעוללו הגרמנים לצרפתים ב- 1940. הטענה כי האמריקאים לא אפשרו לנו להשמיד את הארמיה השלישית היא פרובלמטית גם משום שאין זה כל כך בטוח שאכן היינו משמידים את הארמיה המצרית לאור הביצועים העלובים שלנו בקרב העיר סואץ בסוף המלחמה ובריחתנו משם, וגם משום שתמיד יש אילוצים במלחמה, לכל הצדדים, ולפיכך אין להיתפס באילוץ כתירוץ לתפקוד לקוי. זה היה גם התירוץ לכשלון צה''ל במלחמת דרום לבנון ובאינתיפאדה הראשונה והשניה. אני אינני מקבל את הטיעון הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: הארמיה השלישית היתה מכותרת. החיילים המצרים |
|||
|
|||
עמדו נוכח מצב חדש כלפיו לא אומנו. זאת כאשר ההערכות הספציפית לקראתה בעיקר הוכשרו ובאינטנסיביות - הצליחה, תגובות כנגד שיריון ישראלי תוקף - הערכות זאת סוכלה והפכה לחסרת אפקטיביות. בנסיבות אלה, נוכח מצב חדש וגרוע, נוכח הפיכת ההינף הפולש לכיתור, נוכח איגוף מאחור ופלישת צה''ל מעבר לתעלה, למצרים עצמה, הרי שצבא זה ככח לוחם מאורגן היה שבור וממוטט ברוחו. מאידך, בקרבות אותם אתה מזכיר יתכן שההערכות המצרית היתה יותר בכוון של הגנה נייחת והתבצרות, בדומה למערך ב''חווה הסינית'' - אך היערכות הלוחמה של הארמייה השלישית היתה כאמור שונה קוטבית מזאת. דווקא לקרבות באיזור סואץ נודעת אולי משמעות טקטית רגעית בעיקר, בעוד שבירתה של הארמייה השלישית היתה ברמה הכוללת, האסטרטגית ניתן לאמר, של חיוניות הלוחמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרון, גם ב''כיס פלוג'ה'' במלחמת העצמאות היה כוח |
|||
|
|||
מצרי מכותר במשך תקופה ארוכה ולא הצלחנו לשבור אותו ולהשמידו ולמרות נסיונותינו לעשות זאת. כל ההתקפות על כיס פלוג'ה הסתיימו בתבוסות שלנו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי