|
ולהניעו באופן מאורגן ותכליתי (כולל הלוגיסטיקה, אספקת חימוש שוטפת ללא יצירת מוקדי מחסור, צווארי בקבוק וכד'), בלא שהעסק יתבלגן, הינו מימד מכריע של יעילות הכוח הלוחם.
דומה גם שככל שהזמן מתארך כאשר הצבא עסוק במשימות, כך עשויים לעלות באופן אקספוננציאלי כמות הכאוס וחוסר היכולת לביצוע משימות ממוקדות מטרה (עבור צבא הלוקה מבנית ביכולת התאום).
האם לצה''ל לא היו בעיות בתחום זה? האם ''טווח ההתמדה ואורך הנשימה של ביצוע מתואם'' של מבצעים מורכבים הצליח לעלות על יום יחיד?
האם לא חלה התפוררות בפועל של יחידות גדולות (כאשר הם המשיכו להתקיים כיחידה מתואמת רק בדמיון - בחפ''ק של אלוף הפיקוד), כאשר מה שהיציל גורל גזרה שלמה היה תושייה אקראית של יחידות קטנות ברמה הטקטית (כמו קהלני בגולן, 73)? |
אורי: נראה שלתאם בין זרועות שונות של הצבא,
