| --עזר להשתרשות הקונספציה בדבר ''תרגיל'' של המיצרים. ראש אמ''ן עם כל אחריותו, היה הסמן של כל המערכת הפוליטית שקבעה כי הערבים לא יתקיפו כל עוד אין בידם עליונות אווירית. נטיעת האשליה העצמית בדבר ''עליונותו המוחלטת'' של צה'ל מול צבאות מיצריים וסוריה, היא היא המכשלה שהביאה בסופו של דבר לבליעת הפתיון שסדאת זרק לפינו. לכל מי שמיתעניין ישנו ספרו המצויין של יואל בן פורת מי שהיה מפקדה של יחידת האיסוף של אמ''ן, אודות המודיעין המוצלח שלא הצליח להבקיע כלפי מעלה, כי שם היו בטוחים שאין ממה לדאוג, הרי צה'ל יכה כל פולש וישבור לו את העצמות. הנקודה המעניינת היתה אותה אשלייה עצמית שבה דבקה כל המערכת הפוליטית , אשליה שאליה הצטרף גם האלוף זעירא, שלרוע מזלו נתן את התחזיות המצופות מימנו, אך לדאבון לב היו כמובן מוטעות ברגע האמת. מצב דומה כמעט בדיוק היה בפרוס ''תהליך אוסלו''. לכולם בכל שדרות הפוליטיקה {והאינטליגנציה האנטלקטואלית} היתה אותה מנגינה, והצבא והשב''כ ברובם פרט לכיסים קטנים, רקדו את אותו ריקוד כמו הפוליטיקאים. אין זאת כי האשליה העצמית שלנו ככולקטיב היא האויב שהיה אז, ב1973, והווה כיום עם הפלשתינאים, המאיימים עלינו, אשליה בה איננו רואים איומים בגודלם האמיתי, כי אם ''בגודל המקווה...'' |