|
גדעון,
קרא שוב את המחקר על דיר יאסין. זאת עבודת נמלים שכמוה אף אחד לא עשה. וכמו המחקר הזה כל ארבעת הכרכים שפרסמתי עד כה על מלחמת העצמאות. לא רק פרצופם האמיתי של מאיר פעיל ומרדכי גיחון נחשף במחקר הזה אלא גם פרצופו יצחק רביןשברח מקרב שיירת הדמים ב- 20 באפריל 1948, ואחר כך הודח מפיקוד על חטיבת הראל, , גם פרצופו של צבי זמיר שברח מקרב שיירת נבי דניאל ומקרב רכס התותחים, גם פרצופו של אורי בן ארי שארבע שעות לא הספיקו לו להגיע ליעדו במרחק של קילומטר וחצי בלבד בקרב נבי סמואל , ופרצופם של שאר החבריהם.
כדי לא התמודד עם הממצאים המביכים האלה הם הצהירו שאני שקרן ושכל מה שכתבתי לא היה ולא נברא. נוצר תיק''ו: מלה שלהם מול מלה שלי. מכיוון שהם רבים והם שייכים לקבוצות השררה עלי להוכיח את חפותי אחרת אני נוהג כילד ונעלב.
ואז אתה בא ומספר לי מדוע בעשרים השנים האחרונות לא הוזמנתי לשום כנס על מלחמת העצמאות, שהרי אינני היסטוריון ואינני ראוי להופיע בין אנשים רציניים כיואב גלבר לדוגמא. אחר כך אתה מתמם ומסביר לי איך נוהגים היסטוריונים גדולים בענין המקורות שבידיהם.
עמדותיך, גדעון, ידיעות לי הרבה שנים ובוודאי שאינך חלק מן הממסד. אבל בוויכוח על פרשת דיר יאסין שירתת, לא כוונה אולי את הממסד הציוני הישן, שאנשיו מנסים להסתיר את האמת. מותר לך לעשות זאת אך לי אין ענין בסוג הזה של הויכוחים. מחקרי פתוחים לכל וכך גם מקורותי וכל מי שמעוניין יקרא בו ויגבש את דעתו על מה התרחש בדיר יאסין ב- 9 באפריל 1948, ואיך התפתחו אירועי אותו יום לפרשת הטבח החמורה ביותר במלחמת העצמאות ואולי בתולדות מדינת ישראל בכלל. |
להיעלב אין לי סבה, להתעייף יש לי סיבה
