|
אישי ופרטי בסופו של דבר, שכמובן תנאים חיצוניים עוזרים או מקלים על קבלתו והבשלתו.
אתה יודע היטב, כמו משתתפי הפורום האחרים, שאינני נוהג לחוות דעתי מטוב ועד רע בענייני הגירה. מצויים בקרבנו מספיק אנשי שמאל וימין היושבים בניכר, איש איש מסיבותיו הוא. מבחינתי המדובר בהחלטה אישית שיש לכבדה ועל כן בנקודה זו איש הישר בעיניו יעשה. אם במקרה זה באמת החלטת לעבור למולדתך השניה גרמניה, הרי לא נותר אלא לכבד החלטה אישית סובייקטיבית זו.
יחד עם זאת, למען הדיוק והסדר הטוב, יש להבהיר כי חזרתם של פליטים יהודים לגרמניה, צאצאי-ייקים או ייקים עצמם שנולדו פיזית בגרמניה אינה נמצאת תחת קטגוריית ''זכות שיבה'' מבחינת השלטונות בגרמניה, אלא תחת כותרת ''חוק השבות'' הגרמני, המיועד לכל אדם גרמני בעולם באשר הוא, ממש כמקבילו היהודי...
''זכות שיבה'' כמינוח רשמי אינו קיים במדינה זו אלא כמינוח ימני קיצוני פנים-גרמני; כשמדברים בקונקסט גרמני על ''זכות שיבה'' הרי שהמדובר בגעגועים גרמנים פנימיים לחזרה למחוזות המזרח האבודים של מלחמת העולם השנייה, שהנו חלומם הרטוב של קבוצות הימין הקיצוני במדינה זו, שמטבען דוחות את גבול האודר-נייסה. אני סמוך ובטוח כי לא ל''זכות השיבה'' אתה מתכוון, אלא ל''חוק השבות'' הגרמני, וזהו הבדל משמעותי.
שלטונות גרמניה מבצעים הבדלים משמעותיים בין הגירה לכאורה ''מרצון'' עד לשנת 1933, או להגירה כפוייה לאחריה בזכות השבת (לא קבלת!) הדרכון והאזרחות הגרמנית. מסתבר שבאף מקום בעולם העניינים אינם כה פשוטים, גם לא בגרמניה.
אגב, אינני יודע אם תתפלא או לא, אך בגרמניה קיימת קבוצה קטנה (לפחות בינתיים) של פליטים ישראלים מודרניים, חסרי דרכון גרמני או אירופאי או כל כוון תרבות ייקית-גרמנית, שכל רצונם הוא לקחת בשלב זה ''פסק זמן'' מהטירוף הישראלי. המדובר בציבור אשר ברובו הגדול עדיין ''נסבל'' על ידי השלטונות באמצעות מינוח ה-Duldung, שלפיו אין לומר לאנשים אלו לחזור למולדתם לאחר 3 חודשים, לאחר שקילת כל מקרה לגופו. |
לאלכס - בענין זכות השיבה
