|
אז בוא נעיף מבט חוזר ביחד, על נקודת הזינוק ההתחלתית, ממנה מזנק הרעיון הדמוקרטי :
הרעיון הדמוקרטי, והלכה למעשה, משחק במגרש נתון וקבוע מראש. דהינו, אנו בוחרים אכן באופן דמוקרטי וחופשי בין שני מועמדים או שלושה.. יש לנו על השולחן חומוס ושקשוקה ומסבחה, תבחר במאכל האהוב עליך, אף אחד לא מכריח אותך או כופה עליך מה תכניס לפה . אולם, אף אחד לא שם לב, שהשפים שהשתתפו בעריכת השולחן, הם דקטטורים בפני עצמם : ומה עם כוסה מחשי? למה אתה מניח שעלי לבחור אחד משלושת המאכלים ששמו על השולחן ובזה נגמר הסיפור שלי הדמוקרטי? מה עם כוסה מחשי לעזאזל?! וכשבאתי בטענה הזאת לאחד השפים השמנים, ענה לי: רוצה מחשי? תעשה מחשי! רוצה קוסקוס על השולחן? אז לך ותכין לך אקבר צלחת של קוסקוס ושתחנק אינשאללה מהקוסקוס! דבריו, יש לציין, הגיוניים, אולם נתקלתי בעוד בעיה : אין לי כסף לקנות את גרגירי הקוסקוס ואפילו אין עלי גרוש בשביל קילו מעפן של כוסה משוק הכרמל! זאת ועוד לא דיברנו על הוצאת הכנתם, הפילפלים הנלווים, והתנור החשמלי וואלק לאפייתם! מאיפה אני אביא את הכסף הזה אה'?
ואז ענה לי השף השמן המנייק המגעיל : ראית? אז תבחר באופן דמוקרטי באחד המטעמים שעל השולחן ותסתום את הפה .
המסקנה שלי מהסיפור הזה היא שאכן אנו מנהלים אורח חיים דמוקרטי, בבחירות לדוגמה, אך הדמוקרטיה המוצעת הזו הינה מוגבלת, מטבעה . אני בוחר, אכן, בין שני אנשים, והחל מהרגע שיש לי שני אנשים שעלי לבחור באחד מהם, הכלי הדמוקרטי עומד במלוא הדרו לרשותי ועוזר לי. אולם, אין דמוקרטיה ואין זכר לה באף שלב אחר מקדים , ואני מדבר על השלבים שקדמו לרגע הצבת המועמדים . ולמה כל כך חשובים השלבים המקדימים ההם בעיני? ולמה כה מושכים את תשומת ליבי? כי שמה ובשלבים ההם, נרקמים השכבות הכי אפלות של הדקטטורה : מאיפה נשיג את הכסף בשביל להריץ את מועמד X! איך נשיג את האמצעי/הכסף הזה? כל התחבולות מותרים בשלב הזה! החוק נרמס ואין זכר לו בשלב הזה . השאלות הכי מעניינות גם האפלות שמתעוררות בשלב המקדים הזה : ומה יצא לי אם אריץ את המועמד הזה? האם שווה- מועמד X את הסכום המושקע בו? איך נבטיח את נאמנות מועמדינו לאחר ''העבודה'' כאשר יגיע לשחקים..? האם יזכור את חסד נעוריו..? איך נבטיח שלא ישכח את אהבת כלולותיו..! איזה שמות ניתן לעמותות שנצטרך? כמה עמותות נצטרך? ומהו סיפור כיסוי התחת שנקדם בו הפעם את פניו של המבקר?
אם מישהו היה מתעד את השלבים המקדימים למשחק הדמוקרטי שכולנו גאים בו, היה יוצא לו את סיפורה האפל והמתועב והציני ביותר של ידידתנו : הדיקטטורה . |
וכי הציבור מצביע עבור ח''כ? הציבור קובע מי יהיה?
