|
לאלכס | |||
|
|||
שלוש הערות: 1) יש די והותר היסטוריונים, בישראל הם מיעוט אבל בעלם יש רבים יותר, שלא מקבלים את מה שאתה מכנה ''קונסנסוס ישראלי גרמני'' האומר שלא ניתן להשוות אף קבוצה שסבלה מרדיפות בתקופה הנאצית ליהודים. היסטוריונים אלה סבורים כי הצוענים, למשל, הם בהחלט ברי השוואה ליהודים. הם ניכללו בקבוצת התחתית לפי תורת הגזע ואיבדו שליש מעמם באושווויץ ובמחנות השמדה אחרים. מימסד ההיסטוריונים של ''יד ושם'' שנותן את הטון בקונסנסוס היהודי-גרמני, מעוניין לשמר את מונופול היחודיות היהודית בשואה ולכן הוא מנסה למזער סבלן של קבוצות אחרות. המונופול הזה הוא לא לשם שמיים, אלא הוא מתורגם להרבה כסף. לצוענים פשוט אין את קבוצות הלחץ שיש ליהודים, אין להם קהילות יהודיות בעלות עוצמה כספית ופוליטית ברחבי העולם, אין להם תנועה ציונית וקונגרס יהודי עולמי ואין להם מדינת ישראל. הם נופלים קורבן למיזעור שואתם ולא זוכים למטר הפיצויים וההטבות הכספיות שנחתו על היהודים. ביטוי מכוער לרצון היהודי להיבדל מהצוענים נימצא בפרשת האנדרטה לקורבנות השואה שהוחלט על הקמתה בברלין. האנדרטה תיוחד ליהודים, והצוענים, כך נאמר להם, יתכבדו ויקימו להם אנדרטה ניפרדת. אפרטהייד בתוך השואה. איזה אבסורד. 2) אתה מעדיף להשוות את פשעי הכיבוש והגזענות של ישראל למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. אבל אתה שוכח כי מתנגדי האפרטהייד הישוו את משטר האפלייה הגזעני בדרום אפרקיה לחוקי גרמניה הנאצית, ביניהם חוקי נירנברג בדבר טוהר הגזע. ישראל, דרך אגב, נוהגת היום בדומה למשטר הנאצי בשנות השלושים ומפרידה בין זוגות מעורבים. יהודיות הנשואות לערבים מהשטחים הכבושים, לשחורים (בדרך כלל מאפריקה) או פועלים זרים (רומנים תורכים ועוד), נאלצות להיפרד מבעליהן משום שמשרד הפנים מוציא צווי גירוש לבעלים (במקום לאשר להם תושבות), והן נאלצות או להגר מישראל או להחביא את בעליהן כדי להקשות על המשטרה לגרשם. יש גם מקרים של גברים ישראלים שנישאו לפועלות זרות (לרוב פיליפיניות וקולומביאניות), שנאלצים אף הם להתמודד עם הבעיה, (גירש או הסתרה) אבל מספרם קטן בהרבה. 3) אנו חוזרים מעת לעת להתווכח על הנושא, כאשר אתה מצוי, כמו מי שזוכר, בקוטב ''יד ושם'' (אי אפשר להשוות) ואני מצוי בקוטב ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, ועל כן סבור שחייבים להשוות במקום שההשוואה מתבקשת. אז הבה נסכים שלא להסכים, כדי לא למחזר את מה שכתבנו בפעמים קודמות. | |||
_new_ |
גם לימין וגם לשמאל יש מניכאיזם ספציפי. | |||
|
|||
אבל השואה יכולה לשמש כנקודת כיול. שכן כאן מדובר באבסולוט של הרע. מדובר גם בשלל תופעות נלוות של הרע: ההונאה - נאמר לרבים, כגון המחנך יאנוש קורצ'אק בגטו וורשה שהגרמנים בחרו ביהודים בגלל קרבתם אליהם, ולכן היהודים נבחרו לסייע למאמץ המלחמה הגרמני. צעירים בגטו וורשה בשלבים ראשוניים, כשעדיין לא הובררה ההונאה, התהדרו במגפיים שחורים ובפרטי לבוש שחורים; המקבריות הלעגנית - בכניסה ל''מקלחות'' בטרבלינקה היתה פרוכת עם הכתובת העברית: ''זה השער לה', צדיקים יבואו בו''; השקר הפתולוגי - הכריחו את חברי היודנראט בגטו וורשה לתלות תמונה של יהודי זקן, האמור לייצג את ''זקני ציון''; המופת השלילי - במסגרת פעילות ''כח דרך חדווה'' של פועלי גרמניה נערכו להם באוטובוסים סיורים מאורגנים בגטו וורשה; בגידת הנידונים לגהינום איש ברעהו והסתאבות הצלם - הקאפואים, הסאוב המתואר ב''כזהו האדם'' של פרימו לוי; ליצנות השטן - יום אחד כינסו את רוב הגמדים באושוויץ (אלה שלא שמשו לניסויים אצל ד''ר מנגלה), אנשי הס.ס הלבישום בבגדי שרד ושתו לכבודם ואיתם בצוותא, באמרם שהם ''מלח הארץ''. למחרת, עם ה-hang over שלחו אותם לגז. כאן הרע הוא אבסולוטי, ונקודת הכיול חייבת להיות הבנת תופעות הרע כפי שהן נחשפות במקרה גבול קיצוני ואבסולוטי זה. בגרמניה, בבילפלד צפיתי פעם במשפחת ברבורים בפארק, אם שאחריה שייטו ילדיה. גרמני מבוגר החל לשוחח איתי על הברבורים, וספר לי עליהם סיפורים נוספים. במלחמת העולם השנייה, בחזית הרוסית, נפגע קשה בברכו, וכלבו ישן יחד איתו, נצמד לרגל ומקל מהכאב. לשאלתי מהיכן אני וכששמע שאני מישראל - קפא. אז כיצד אתה יכול לבקר כאן, ארץ שכה קשה פגעה בעמך, שאל. עניתי לו ש''אנשים הם אנשים''. האיש הסכים, וצטט מגיתה, על כך שחיות עשויות להיות טובות בהרבה מאנשים, ושרע כמו שתמצא באנשים אין בטבע ועולם החי. | |||
_new_ |
גדעון, הקורבנות נרדפו בצורה שונה, ואין | |||
|
|||
בקביעתי זו זלזול בכל קבוצת נרצחים זו או אחרת, או העדפת נרצחי הקבוצה היהודית. לפני שאענה לשלושת טענותיך אנסה להבהיר על רגל אחת מהו הדבר ה'מיוחד' בשואת היהודים, לדעת מרבית החוקרים במערב. שואת היהודים נגזרה כתוצאה מפיתרון סופי, זמן רב אחרי שהיהודים הוגדרו לפני כן כאוייב קוסמי רב עוצמה, המאיים להשמיד את ה'גרמניות' לצורך העניין. כמו כן חיפשו הנאצים בכל מקום בו כבשו את היהודים על מנת להשמידם. דבר מסוג זה לא אירע עם קורבנות השואה האחרים, כולל הצוענים וההומוסקסואליים, אשר הוגדרו כסוטים חברתית: הצוענים הוגדרו כך בשל לכאורה 'חוסר רצונם לעבוד ונטייתם לגנוב', וההומוסקסואלים הוגדרו כך בשל לכאורה נטייתם המעוותת. במקרים רבים לא נשלחו נתיני קבוצות אלו להשמדה, במידה ויכלו להוכיח כי 'נרפאו' מ'נטייתם המזיקה'. לא עמד מאחורי השמדת הצוענים או רדיפת ההומוסקסואלים מנגנון משומן שחיפש אותם בכל רחבי אירופה והגדירם כאוייבי הרייך, המיועדים בשל כך להשמדה. הנוסחה לפיה כל הקבוצות השונות נרדפו באופן שווה, בתוספת הסיסמה כי כל המתנגדים לשילטון הנאצי היו 'אנטי פשיסטים', שפירושה שהשלטון הנאצי היה שלטון פשיסטי בלבד וללא מאפיינים נוספים, היתה אופיינית לצורת דווחי ההסטוריונים בגוש המזרחי בכלל ובמזרח גרמניה בפרט. זהו בהחלט הבדל ראשוני, למרות שהנטייה להפלות בין דם לדם ובין קורבן לקורבן הינה נבזית ומסוכנת, אך כאמור, אין אני מבקש להמעיט או להפריז בכבודן של הקבוצות השונות שנרדפו, אלא רק להתייחס לדיסציפלינה המדעית המקובלת בנדון, כל עוד לא קיימות הוכחות מוצקות המביאות מסמכים מסוג זה בהתייחסות לקבוצות אחרות. באשר לנקודות השונות שהעלת אזי 1. קיימת לדעתי ולצערי נטייה למסחר חלקים שונים בנושא השואה, מצד גופים יהודיים שונים, כולל מדינת ישראל. איננני יכול להבין זאת, ולדעתי אסור שנושא השואה ייהפך ל'דת' בפני עצמה. יהיה זה בבחינת אסון גדול לפרש את היהדות דרך משקפי השואה בלבד, ולפי המוטו של 'אנחנו כאלה בגלל מה שעוללו לנו'. יחד עם זאת אין בהיגד זה פגיעה במיוחדותה של השואה, מבחינת המחקר ההיסטורי. 2. לפני מספר שנים שוחחתי עם פעיל דרום אפריקאי שחור ומתנגד אפרטהייד בתקופות החמות של הסכסוך במקום. הנ''ל טען לפניי כי היתה קיימת התנגדות גדולה מצד קבוצות שחורות שונות לנסות ולהפקיע את מאבקם לטובת 'מאבק בנאציזם' על רקע ההשוואה התמידית שביקשו חוגי מתנגדי משטר לבנים שונים תמידית לבצע. הפעיל טען באוזניי כי ההשוואות האלו לדעתו רק הזיקו והפריעו בטקטיקת המאבק, היות וכל הסכם אפשרי עתידי עם שלטון האפרטהייד לצורך ביטולו היה יכול להתקל בביקורת קטלנית - כפי שלדבריו ביקרו חוגים לבנים שונים ו...מתנגדי אפרטהייד את ההסכם המתבשל בין דה-קלרק ומנדלה. השחורים אינם כה טיפשים כפי שסוברים בסתר כוחות האופוזיצייה הלבנים, טען אותו פעיל באוזניי; מסתבר כי אותו פעיל האשים באופן עקיף את מתנגדי האפרטהייד הלבנים בהתנשאות לא מודעת כלפי השחורים. מוזר, לא כן? לך תדע, אולי היה בחור זה משת''פ, אך אין זה לדעתי המצב במקרה זה; יותר מכל דבר אחר קיבלתי את הרושם כי הנ''ל נלחם כשחור במשטר העריצות, ולימים אף גלה מארצו. אחד הדברים שלא אהב היה מה שהגדיר כ'לבנים המבקשים להיות יותר אדוקים מהאפיפיור השחור'...(ציטוט חופשי). הבחור לא רצה שלבנים מימין או משמאל יכתיבו לו את סולם ערכיו. אתה יודע מה? אני איכשהו הבנתי את זה, למרות שלא קיבלתי הרבה דיעות אחרות שלו. אפשר אולי לסכם את הנושא במילים אחרות: השוואות הן דבר חשוב, מעניין ואף רצוי, אך חובה להיזהר בהן. תמיד. יש לשקללן פעם נוספת. מעבר לכך אני כמובן אני מסכים כי הדוגמאות שהבאת מתוך מדינת ישראל הן שערוריתיות, בהנחה שהן אכן מתודעות רשמית בצורה השרירותית האמורה; דבר זה עלול להעמיד את ישראל באור שלילי ביותר בפירושה את זכויות אזרחיה היא. 3. אני בהחלט 'מסכים שלא להסכים' בנקודות שונות. אינני שולל את דבריך אוטומטית ממש כשם שאינני מקבלם כתורה מסיני, וכך אני אף מתייחס לדבריי שלי עצמם: הם באים מאזורי הדמדומים האפורים, שם משתדל לשלוט עקרון המציאות הבנאלית, במידת האפשר. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |