  
  
  
|
 |
|
||
  גם ישראל, הארץ האומללה הזאת, הינה סביבה עטירת |
|||
|
|||
תסכולים בשל בעיות חיצוניות ופנימיות הנראות סבוכות ורחוקות-פתירות. אינדיקציה מחקרית חשובה, להשערתי, לסביבה עטירת תסכולים הינה ירידת כוחות החיים הליבידינאליים-ארוטיים (בהשאלה מגישתו של פרויד). היש מדד היכול לשקף תופעה כזאת באופן אמפירי (ניסויי) ואופרציונלי (מוגדר היטב מבחינת מדידת התופעה)? כך למשל, נמצא מחקרית כי בסביבת עבודה מתסכלת, סביבת לחץ פסיכו-חברתי, יורדים האון המיני ותדירות הנכונות למגע מיני. בסביבות 97 קראתי מחקר שהתפרסם בארץ, המראה כי האימפוטנציה המינית בישראל הינה מהגבוהות בעולם. לעיתים אתה עשוי להתרשם כי התנסחויות מצ'ואיסטיות מובלטות, וסמלים מצ'ואיסטים מחפים על ירידת האון המיני, ממש כשם שהרטוריקה עשוייה לחפות על פרקטיקה הופכית לה. אך גם הגישה הניגודית הקוטבית למצ'ואיזם - מינוריות קיומית, שנאת גדלות הרוח והדגשת דמות האנטי-גיבור (כפי שהתגלמה בחלק מתרבות ראשית שנות ה- 70) עשויה להיות צד שני של אותה מטבע. שכן לעיתים שני הפכים קוטביים מייצגים מודעות גבוהה ומעורבות אישית ego-involvement בתופעה שההפכים הללו מייצגים. ישראל אכן הינה במידה רבה סביבה עטירת תסכולים, דבר המתבטא במספר מדדים המייצגים ירידת כוחות-חיות וכוחות רצון ליבידינליים ואון מיני באופן נרחב, שהייתי מגדירם-מחדש בכללותם כירידה כוללת בכמות המשאבים האישיים הזמינים. דרך בעולם השלישי להתגבר על האפקטים ההרסניים לעצמיות ותפקודה בסביבה כזאת - בה רבים מנושלים ממשאבים ויכולת לחולל שינויים רצויים - הינה על ידי אימוץ מניכאיזם מוקצן באמצעותו משיב האדם לעצמו את מרכז הכובד, אך הופכו לנושא פוטנציאל שנאה הרסני-סביבתית, דבר העשוי להיות מתועל על ידי בעלי הכוח וגורמי הכוח למטרותיהם. דומה שגם בישראל הולכות ונפוצות כתגובה לסביבה עטירת תסכולים הן גישות מניכאיסטיות והן גישות שטניסטיות, העשויות לדרדר אותנו לדרך ללא מוצא, ועלינו להיות ערים לכך. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי